1. באחד מימי החגים כשניסיתי לעשות קצת סדר בתכולת ארגזי הקרטון, הקלסרים ושקיות הניילון הגדולות מלאות ניירת מצהיבה מיושן, מצאתי המון מציאות (פעם קראנו לזה אוצרות) שהרימו לי את המורל המחורבן שבו אני שרוי בחגים.
קלסר שלם ששימח אותי במיוחד היה מוקדש כולו למשורר יבי (יונה בן יהודה) אללה ירחמו, שהיה מפרסם בכל יום שישי בעמוד 2 ב"הארץ" טור שירים מלווה באיורים של מיטב השמות של אומני ישראל, בהם יגאל תומרקין, עמוס קינן, אורי ליפשיץ, רפי לביא והרשימה ארוכה. ברשימה הזו גם אני נכללתי.
לקחתי מונית ל"ברבוניה", ישבתי עם ידידי ג'וני ווקר ואחרי כמה כוסיות שוב התחלתי לחלום על קריירה של צייר בינלאומי, בזמן שאני רושם על מפית את הפורטרט של סתיו הברמנית.
קולף מילים לארוחת בוקר
הוא לא אוהב אותן מדי קשות
אחרי שהן ריקות מתוכן
הוא מגלגל אותן על הלשון
מילים גדולות שאוהבים לשמוע
מתובלנות הן טעימות מאוד
מילים יפות אשר יודעות לצבוע
שגם החושך ייראה ורוד
מילים מילים עפות ברוח
מתפוצצות כזיקוקי דינור
שהשומע כבר אינו בטוח
אם הוא הבין נכון את הסיפור
כל כך יפה אצלו זה מתנסח
שזה יפה להפך או פחות
בלב נדיב תמיד לכל אורח
שמור חלקו בשק ההבטחות
הוא לא קוסם הוא מאחז עיניים
רוכל מפיץ אבקות ושיקויים
שמטפטף לך אל האוזניים
סחורה גנובה משוק הדימויים
מילים מילים עפות ברוח.
התרעות פיקוד העורף