לא כבוד לשם כבוד, זה פחות חשוב לכם, אלא כבוד שהוא חיוני להישרדות במרחב שעלול להתהפך בתוך שניות. כשאתם מתארחים אצל החברים הצפוניים שלכם, השיחה קולחת וההבדלים מיטשטשים, אבל בסוף היום אתם חוזרים לשכונה שבה אתם גרים ונאלצים לעשות מה שצריך כדי לשרוד.
בנימין זאב הרצל, האיש שחזונו הביא אותנו עד הלום, חשב שחזרת היהודים לארצם תהיה ברכה עבור רוב תושבי האזור. באמונה הנאיבית של בן התקופה הקולוניאליסטית, הוא סבר שהילידים ישמחו עם מי שיביאו חשמל לבתיהם, מי שתייה נקיים לברזיהם ורפואה מתקדמת לכפריהם. באוטופיה "אלטנוילנד", המסמך המכונן של האידיאל הציוני, הקיצוניים שמתנגדים לשיתוף הפעולה הם מיעוט. הבעיה היא שמדובר בהיגיון מערבי: במציאות מדובר ברוב.