אחד ההיבטים המרכזיים והבולטים במדיניות ההגירה הוא האיסור על כניסתם לארה"ב של אזרחים משבע מדינות מוסלמיות: תימן, סומליה, עיראק, סודן, לוב, סוריה ואיראן. תכלית הצו, שזכה גם לכינוי "החרם המוסלמי", הייתה לצמצם את הסיכון של כניסת טרוריסטים לארה"ב. אך בפועל זוהי ענישה קולקטיבית שפוגעת גם במתנגדי משטר באותן מדינות, במבקשי מקלט ובפליטים שמבקשים להימלט מזוועות של מלחמות ורדיפות על רקע דתי או אתני.
מי שכן רוצים לעזוב את איראן היו מעדיפים להגר לארה"ב, שבה יש ללא מעט מהם בני משפחה. אך כאמור, מדיניות ההגירה של טראמפ והכנסתה של איראן לרשימת המדינות המוחרמות מונעות זאת מהם. ראשי הארגונים היהודיים בארה"ב ניסו לפעול בשקט ובחשאי כדי למצוא אוזן קשבת אצל טראמפ ולפטור את יהודי איראן מהחרם. הם אפילו פנו לחתנו היהודי ויועצו המיוחד ג'ארד קושנר ולאשתו איוונקה, שהתגיירה למען בניית משפחה עמו.
אך מאמצי השכנוע של ישראל ויועצי הנשיא לא עלו יפה. טראמפ החליט מה שהחליט, ודימויה של ישראל כמדינה כמעט כל יכולה בוושינגטון עלול כעת להישחק.