מהצעת החוק להעדפת המשפט העברי לא נותרה אלא רוח רפאים אנמית וחסרת כל משמעות, הקוראת ל"הפניית השופטים לעקרונות החירות, היושר, הצדק והשלום הקיימים במשפט העברי". מה יוצא מזה? איש לא מנע מהשופטים לנהוג כך קודם, ושום דבר לא מחייב אותם לעשות זאת עכשיו.
"חוק היועצים המשפטיים", שנועד לאפשר לכל שר לבחור את היועץ המשפטי שלו, וכן להגדיר ולהגביל את סמכויותיו של אותו יועמ"ש - לא אושר.
יש בבית המשפט העליון יותר שופטים "שמרניים" בזכותה של איילת שקד, אבל בהיעדר "פסקת התגברות" בג"ץ עדיין יכול לבטל חוקי כנסת כאוות נפשו.
"ממשלת החלומות" של הימין הייתה לממשלת "הרע במיעוטו", בעיקר באשמתו של ראש הממשלה, שבלם כמעט כל ניסיון לעשייה או חקיקה לאומית, ושותפיו לממשלה שלא השכילו לכפות עליו את רצונם. הישגיה ה"לאומיים" של הממשלה הכי לאומית - דלים מאוד.
התרעות פיקוד העורף