בצד זאת, שנים רבות נתפס עוז כמייצגה הבולט של הישראליות האולטימטיבית יפת הבלורית והתואר. במהלך השנים, עם התפרקותו של כור ההיתוך החברתי, אובדן כוחה של תנועת העבודה ופינוי הבמה לקולות מגוונים שהחברה הישראלית דיכאה במשך שנים, קשה היה שלא להתייחס לעוז על רקע הקבוצה הסוציולוגית שהוא כותב מתוכה ומייצגה בהרבה מובנים. כמי שהיה מעורב אישית בפוליטיקה של מפלגת העבודה והרבה לעסוק בניסוח ובהפצת החזון הפוליטי של השמאל, דמותו לא יכולה להיות מובנת רק מתוך הקשרה הספרותי הטהור. בהמשך לכך, גם החזון הפוליטי שהוא ייצג כבר מזמן, למרבה הצער, איבד ממרכזיותו.
לא רק השבט הלבן צריך להתאבל על לכתו של סופר דגול כעמוס עוז
החברה הישראלית כולה צריכה לחוש צער על לכתו של אחד הסופרים הגדולים שקמו לנו, משום הפיחות הרדיקלי שחל במעמדם של הסופרים והשפה העברית
התרעות פיקוד העורף