אנחנו חיים בתקופה מוזרה. מישהו שלח לי טריילר לעיבוד קולנועי של ״התפסן בשדה השיפון״. בתחילת הטריילר כותרת עצבנית: ״יוצרי הסרט לא תומכים בשום צורה או מעודדים צריכה של מוצרי טבק ואלכוהול. השימוש בסרט במוצרי עישון איננו אמיתי ונעשה באמצעי דמה״. מיד אחר כך רואים את גיבור הסרט והספר, הולדן קולפילד הנער הצעיר, יושב על מדרגות בניין, סיגריה בפיו, הוא מצית גפרור ומדליק את הסיגריה, מביט קדימה בפרצוף ספק מהורהר ספק מתוסכל, לוקח שאכטה, מתרומם, משליך את הסיגריה הדולקת הצדה לדשא שבגינת הבניין ומתחיל ללכת.
הדבר היפה באינטרנט הוא שהוא מהווה לעתים תזכורת לכמה שאתה אידיוט. וכל אחד צריך תזכורת כזו מפעם לפעם. אני יודע שזה הולך להישמע מאוד דרמטי, אבל לעתים אני חושב לעצמי שהיה עדיף בלי האינטרנט. לפני האינטרנט היית יכול להיות צבוע ודו–פרצופי כמה שבא לך ואף אחד לא היה יכול להתווכח איתך. הדבר הטוב היחיד באינטרנט זה שהוא מאפשר להזמין חולצות טי־שירט מצחיקות של קים ג׳ונג און מחו״ל.
התרעות פיקוד העורף