טראמפ הזהיר שההגירה הבלתי חוקית בגבול הדרום היא סכנה ואיום לביטחונה של ארה"ב. כצפוי, הפגין הנשיא ביטחון עצמי, אבל לא שכח להזהיר מפני החקירות נגדו שלדבריו, מנוגדות לחקיקה ולשלום בבית. זה גם לא היה בדיוק נאום על מצב האומה. טראמפ דיבר בעיקר ובמיוחד על הנשיא טראמפ ועל מצבו.
בקרב פרשנים באה אתמול לידי ביטוי כמעט בהסכמה כללית ההערכה שטראמפ ניצל את המעמד השנתי המסורתי המכובד לפתיחת והתחלת מסע הבחירות שלו לנשיאות 2020 . הנשיא מוטרד וחושש מהרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים. טראמפ גם דואג מגילויי האופוזיציה נגדו שנתגלו לאחרונה מצד סנטורים רפובליקנים בכירים. הדיווח הטלוויזיוני של טראמפ הנואם התמקד פעמים רבות ביושבת ראש הקונגרס ננסי פלוסי, היריבה המרה שלו שישבה מאחוריו. פלוסי הייתה מספיק מנומסת ומחאה כפיים לכמה התבטאויות של טראמפ, אבל היא לא הסתירה הבעות של לעג ולגלוג לאמירות שלו בנושאים חברתיים.
הרגעים הנשיאותיים בנאום היו בעלי אופי יהודי מרגש. טראמפ גינה את האנטישמיות והעלה בנאומו את זכר וזכרון השואה. הוא הציג את יהודה סאמט, ישראלי לשעבר שניצל ממתקפת הירי על מתפללי בית הכנסת בפיטסבורג. סאמט הוזמן על ידי הנשיא ליציע האורחים. היה זה רגע מרגש בנאום כאשר טראמפ הזכיר כי לסאמט יש יום הולדת ובאופן ספונטני חברי שני הבתים, דמוקרטים ורפובליקנים, פצחו בשיר לכבודו.
אין ספק, בנאומו שלשום טראמפ חיזק והעצים את תדמיתו כידיד ישראל. הוא עשה זאת מול מחוקקים משני הבתים שהאהדה לישראל היא אחת התכונות הנדירות והבולטות שמלכדות אותם.