קשה היה לפספס השבוע את הגיגיו של גיא נתיב, האיש והאוסקר שמשום מה יוחסו לישראל. אלא שגם מי שזרם עם ההתרפקות הישראלית התמוהה על סרט שנעשה בארצות הברית על עניינים פנים־אמריקאיים ובמימון של אמריקאים, צריך היה להתקומם נגד דברים שאמר הבמאי הישראלי לשעבר.
אני עצמי דווקא לא שייך לשונאים הללו וחושב שאפשר, בתנאים מסוימים, לחיות עם מרבית הערבים בכבוד. אבל אני מבין את מי שפיתח שנאה גורפת כלפיהם. הוא לא עשה את זה בגלל הגזע שלהם, הצבע או כל מרכיב מדומיין. הוא בסך הכל מגיב באינסטינקטיביות לחברה הערבית שטובחת בנו, רודפת, ומסיתה בכל העולם זה יותר ממאה שנה. לכן אפילו הרעיונות השגויים ביותר של קיצוני הימין הישראלי הם בהחלט לא גזעניים. אבל על זה לא יעשו סרט, לא בהוליווד ולא בברלין, בוודאי שלא בתל אביב.
התרעות פיקוד העורף