"הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים", אמר ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר. הציטוט הזה, שמיוחס גם לראש הממשלה לשעבר לוי אשכול, נותן אישור רשמי לנוהל המוכר של פוליטיקאים להבטיח הבטחות חסרות כיסוי כדי להיבחר. הבעיה מוכרת, אבל שולית לעומת הבעיה הגדולה: ההצהרות המאיימות של היריבים הפוליטיים. כלומר כשמפלגה אחת מפחידה את הציבור מפני מה שמפלגה אחרת תעשה. אלה הבטחות השווא האמיתיות.
הסיוט הגדול של בנט נשמע כמו תסריט לא רע בכלל עבור ישראלים רבים. למזלו ולצערם הוא מופרך. ממשלת אחדות תוכל להתקיים רק אם נתניהו או הליכוד יחליטו בעקבות החלטות היועץ ותוצאות הבחירות להמשיך הלאה: נתניהו למאבק על שמו וחפותו, והליכוד להמשך שלטונו בישראל. זה יכול לקרות רק אם ישראל באמת תהיה לפני הכל. אבל למרות הססמה של מפלגת כחול לבן, היא לא. גם זו הבטחת שווא.
התרעות פיקוד העורף