צריך להשקיע הרבה מאוד מאמצים כעת והרבה תבונה וחשיבה מחוץ לקופסה כדי לוודא שלא נגיע לסבב לחימה בתקופת הבחירות, ובעניין הזה אני שם נפשי בכפי ואומר שאני די סומך על בנימין נתניהו. שיקוליו בהפעלת כוח צבאי היו תמיד ענייניים ואחראיים, ויש לקוות שכך זה יימשך, גם כשהוא נתון בחקירות ובגבו לקיר.
אינני עומד כמובן מאחורי כל מילה וכל משפט, אבל שימו עצמכם לרגע במקומו, ותחשבו אילו משפטים אפשר היה להוציא מארבע שנים שבהן אתם מוקלטים בכל יום ובכל רגע, גם על החברים לעבודה, גם על הבוס וגם על חברים ואחרים. לא מומלץ. בחיי.
רמי מספר לי שפעם העיריות תמכו בהעתקת העצים מנקודה מסוימת שבה חייבים לעקור אל אזור אחר, כדי לשמר את העצים ואת הנוף, אך מאז שגילו הרשויות את מקור התזרים החדש והקל, הן מוותרות על העצים ומעדיפות את "הפיצוי הנופי" שמכניס לקופתן סכומי כסף לא מבוטלים. גם אם הקבלן רוצה להעתיק את העץ למקום חלופי, העיריות משכנעות אותו שלא כדאי. וכך, נכחדים כאן סוגי עצים כמו פיקוס ואחרים ומשמרים רק עצי זית, שקמה וחרוב.
רמי בוכה עם העצים ועם התושבים, וביקש ממני להביא את העניין לידיעת הציבור. אז הנה הפנייה שלי למשרד להגנת הסביבה, לקרן קיימת לישראל ולמרכז השלטון המקומי - אנא עשו סדר בעניין וחפשו לכם מקור הכנסה אחר חוץ מכריתת עצים ותיקים והשמדתם.
אמא שלי, לאה היקרה, טוענת שמישהו עשה לי עין הרע, כי אני מופיע הרבה בטלוויזיה. אחרים אמרו שזה עונש, כי אני מבקר את נתניהו בפומבי, ולא במקרה נפגעתי דווקא ברגל שמאל. יש עוד המון הסברים, אבל אני ממשיך לדדות ולחכות ליום שאחרי.
5. היות שזו הפעם הראשונה שאני בגבס, אז הייתה זו מטבע הדברים גם הפעם הראשונה שביקרתי בסניף יד שרה בחדרה. הגעתי לשאול קביים, ואת פני קיבלה חבורה מדהימה של מתנדבות ומתנדבים ובראשם רפי להב, שהיה בעברו מנהל בנק לאומי בחדרה. "אני קורא אותך באדיקות ב'מעריב' בכל שבוע. האם תוכל לכתוב בשבוע הקרוב למרות הגבס?", שאל, ואני עניתי: "בטח, רפי, בטח שאכתוב. ולא רק שאכתוב, אני אפילו מקדיש את הטור הזה לך ולכל המתנדבים המדהימים בסניף יד שרה בחדרה, בתוספת ברכת תודה ושבת שלום".