אין כמו דלקת ריאות כדי להבין טוב יותר את המקום הזה: ישראל. כן, אני יודע שאני צריך להסביר את משפט הפתיחה המוזר הזה (אף על פי שתמיד אוכל לטעון להגנתי שהוא תולדה של חום גופי המשתולל), אבל אני נשבע לכם שאני מוכן לחתום עליו גם אחרי שלושה "נורופן" וכוס תה עם לימון.
מה אומר לכם, חברים? לא על השבוע הזה תהיה תפארתי. טיול הבוקר עם הכלבה נדמה היה כמסע כומתה, חום גופי עלה וירד כמו ברכבת הרים (רק בלי ההקאה המשחררת בסוף) ורק אחרי כשלושה ימים של אנטיביוטיקה די חזקה החל להתייצב. במילים אחרות: היו ימים שבהם כל מה שהחזיק אותי חי היה הפחד ממה שתעשה לי הגברת אם יתברר שנפטרתי בלי להותיר אחרי די אוכל מבושל לשבעה!
בשולי מלחמת האחים למדתי גם שהתקשורת בארץ היא שמאלנית, שהחליטה למוטט את שלטון הליכוד כדי להעבירו בעורמה לידי אחמד טיבי. איך אני יודע? לא מערוץ 20 ולא מ"ישראל היום". לא מגלי ישראל ולא מערוץ 7, לא מ"מקור ראשון" ולא מהליכוד טי־וי; אני יודע זאת מפי בנימין נתניהו שנאם בפריים טיים בשלושת ערוצי הטלוויזיה במקביל ומרעייתו שהתארחה אצל רני רהב ושרון גל וממירי רגב שצעקה על רינה מצליח ב"פגוש את העיתונות" ומגלעד ארדן שהופיע באותן דקות ממש באולפנה של אילה חסון - ומזל שהם היו שם כדי לחשוף עד כמה נכלולית היא התקשורת שמבטאת רק צד אחד, או שאולי שוב עלה לי החום והזיתי את כל זה?
התרעות פיקוד העורף