ואתה קורא את הפתלתלות הזו ומבין שהעסק פה מכור. שאין פה פייר פליי. שאנחנו בקרב שבו החזק מנצח, ובכל מה שקשור למערכת המשפטית, יש כרגע צד אחד שהוא עדיין החזק, והוא קרוב יותר לאיימן עודה מאשר למיכאל בן ארי. לא צריך לאהוב כל אמירה של בן ארי כדי לחשוב שנעשה כאן עוול נורא. הנה, אני מצהיר: אני אינני מתחבר לאופן ההתבטאות שלו, והרבה מאוד מהציטוטים שפורסמו מאירועים שבהם נשא דברים עושים לי כאב בטן. אבל במדינה מתוקנת לא נכון להעלות על הדשא שתי קבוצות ולארגן לכל אחת מערכת חוקים משלה.
מה עושים עם מערכת המשפט הפוליטית הזו? אפשר לדפוק את הראש בקיר. אפשר לצעוק מעצבים. אפשר לעמוד עם שלט מול ביתה של הנשיאה אסתר חיות. כל הדרכים הללו לגיטימיות. אני בחרתי בדרך שנראית לי, בנסיבות הללו, המעשה האזרחי הכי טוב שאני יכול לעשות. שופטי בית המשפט העליון ביקשו באופן מפלה לפגוע ברשימה המאוחדת של הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית? אני אתן להם את קולי!