"מאמי, אני רוצה שתעשה משהו בשבילי", שחה לי כיפוש בתחילת השבוע.
תגיד, דדי, כגאון שיודע לדבר אלגוריתמית, יש לך איזה פתרון בשבילי שימנע הבאת חייעס הביתה?
תקשיב, גם אני עברתי, בנותי הן בנות 28 ו־24 בהתאמה, אבל פתאום בגילי המופלג אני צריך להתמודד עם ילד בן 6.5, שהכל בא לו.
"שמע לי", הוא ענה, "אתה צריך למצוא תשובה לסקרנות שלו. היום ילדים יותר מפותחים ממה שאנחנו היינו בגילם. תחשוב על מציאת פתרון כזה".
זה טוף מיאוט זה שאתה חולם, אדוני. אבל מי בדיוק ייתן לך לעבוד? ומתי בדיוק עובדים באגם הדרעק? רק מחליפים שם אוויר בין אחד לשני. ויש פוליטיקה, ודדי, אתה לא נראה לי פוליטיקאי, אם יורשה לי לחוות דעה. כי פגשתי כמה מהחולירע־יאסנה הזו בחיי.
מה זה, גיאצ'ו?
הוא צעד לעברי ומאחוריו תהלוכה של ילדים שזועקים "קופמן, קופמן, תראה לנו את הארנב".
תגיד לי, אתה פסיכי? מה נסגר איתך? לך תחזיר אותו לפינת החי מיד! אני לא לוקח אותו.
"גיאאאאא, הארנב לא יכול להיכנס", היא הכריזה.
נו חזי, כמה הורדנו בדיאטה?
יופי, כיפוש, סחתיקה.
מה כאב לך, כפרע? חשבת הרי על עצמך כשלא רצית את הגור בבית, מה הכנסת כאב פתאום?
"רוצה לראות 'ארץ נהדרת' ו'הישרדות' איתי?", היא שאלה.
לא, יש מכבי עכשיו בהיכל מול ז'לגיריס, היום סוגרים חשבון.
"עם מי אנחנו? שבוע שעבר היה טורקיה, מה עכשיו?"
עכשיו ליטא, כפרע. היום את ליטאית, בואי תעשי 'פו' לטלוויזיה חיים־שלי־בלב, שהצהובים לא ינצחו חולירע־יאסנה.
אין עליה, בכישופים היא מלכה. מי כמוני יודע.
התרעות פיקוד העורף