יותר מ־200 מועמדים כבר מילאו את הטפסים המיועדים למתמודד על הנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית. כן, קראתם נכון: 200. לא כולם מוכרים, לא כולם ימשיכו, לרובם מלכתחילה אין סיכוי. ובכל זאת. כולם כנראה סבורים שמישהו יוכל להדיח את דונלד טראמפ בעוד קצת יותר משנה וחצי. ולמה לא הם?
אבל הכן הזה צריך להיות כן זהיר, מדוד. לא מתלהם. לא כן של ניסיון הדחה פוליטי בהליכים פליליים. לא כן של אין לי ספק, של ברור שהוא מושחת. רייגן שרד את איראן־גייט, גם קלינטון את מוניקה־גייט, עכשיו מתברר שגם טראמפ שרד את רוסיה־גייט. אצלנו נחקרו ושרדו נתניהו וברק ושרון. אולמרט נחקר ולא שרד. האם זה החטא הקדמון שלנו? או שאולי זו פרשת הדולרים של יצחק רבין בשנות ה־70, שהביאה לסיום דרכו באופן מיותר בגלל עבירה זניחה? כך או כך, גם למערכת שלנו הוחדרו בקבוקוני הרעל: הפיתוי להביא להדחתו של מנהיג בלי צורך לשכנע את הבוחרים להצביע נגדו בקלפי. לא מומלץ לשתות.
התרעות פיקוד העורף