ופתאם הופיע בגין שגר בסמוך. לבדו, בלי מלווים או שומרי ראש. רוב הילדים לא ידעו מיהו האיש הזה עם השפם והשיער המשוך לאחור. לא ראינו אותו או את תמונתו מעולם. אבל ילד אחד ידען צעק: “הנה בגין מפקד האצ”ל!” וכולם עטו עליו, מנסים לתחוב לידו את הפתק שלהם. בגין חייך, גם ליטף ילד או שניים, הוציא פתק הצבעה מכיסו - הפתק של תנועת החרות – ואמר: “הנה, אני הבאתי את פתק ההצבעה שלי מהבית”. כשיצא מההצבעה נפנף לנו לשלום והלך.
ברגע האחרון הופיע איש אמיד ותרם סכום כסף הגון למערכת הבחירות של המפלגה ותמורת זאת הוצב במקום שלפני אמי. סכנת הכנסת פחתה, אבל אני הייתי עדיין מודאג. אמי לא נבחרה לבסוף ולא הצטערה על כך. אני צהלתי בשמחה: החביתה ניצלה.
התרעות פיקוד העורף