נולדתי בארץ שבה הרוב נהפך למיעוט, שהחלום ההיסטורי שרוב זה חלם עליו, נמוג, ושמוסדותיה של הארץ התפרקו. הכל קרה בגלל סיפוח. סיפוח שטחים ואוכלוסייה בשם אידיאולוגיה סקטוריאלית. המדינה היא שכנתנו מצפון, לבנון.
ביטאון הקהילה היהודית בלבנון דאז, “אל עאלאם אל איסראילי”, בירך על הצעד ההיסטורי זה. הקרדינל הלבנוני איגנסיו מוברק איחל ליהודים לממש את שאיפתם ההיסטורית בפלסטין, כפי שהם עשו זאת במדינת הארזים. כל זה קרה לפני 100 שנה.
הזמן פעל לרעת הנוצרים. סיפוח השטחים החד־צדדי לטובתם גרם לכך שהנוצרים בלבנון איבדו את הרוב באוכלוסייה שהיה להם, והפכו למיעוט בים מוסלמי – שיעי וסוני. היום, חלומם נגוז מזמן והם נמצאים במלחמת הישרדות. אני לא רוצה גורל דומה אצלנו. סיפוח חד־צדדי הוא לקיחה בלי רשות. זה כינוי גנאי, להבדיל מסיפוח שבהסכמה.
לפני קבלת החלטות גורליות ובלתי הפיכות יש להסתכל על מה יהיה 100 שנה קדימה וללמוד מהלקח הלבנוני. רבות דובר על ההשלכות הביטחוניות של סיפוח: על ההשפעה על הביטחון הלאומי שלנו, על הזדמנות שאין להחמיץ אותה וגם על הזעם שיפרוץ בעולם הערבי. כל אלה שיקולים פוליטיים חשובים, אבל עולה על כולם השיקול של אובדן הרוב היהודי במהלך השנים, וכך הצהרת העצמאות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל תתייתם.
התרעות פיקוד העורף