כמה סמלי היה שהחלטת רוזן באה למחרת ההודעה המופקרת האחרונה מבית מדרשו של בנימין נתניהו: "מזימת ההפיכה השלטונית של מנדלבליט נחשפה במלוא כיעורה", צייץ ראש ממשלת ישראל על היועץ המשפטי שלו, האיש שהוא דחף ומינה לתפקיד, האיש שהיה מזכיר הממשלה שלו שנים ארוכות, האיש שדעותיו המדיניות ימניות יותר מדעותיו של נתניהו עצמו. אל תטעו: נתניהו מבין שציוץ כזה, שמוביל גל גבוה, עכור ומסוכן של הסתה נגד מנדלבליט ברשתות ובקבוצות הוואטסאפ שבהן שוצף הביוב, מסכן את מנדלבליט סכנה של ממש. אם היועמ"ש קשר קשר להדיח את נתניהו, וביבי הוא הרי מלך ישראל והתנאי לקיומנו כאן, הרי שדין רודף הוא השלב הבא. נתניהו היה בסרט הזה, שהפך לסיוט עם רציחתו של יצחק רבין, אבל הוא לא למד את הלקח. אולי להפך.
באשר ל"ראיית הזהב" המגוחכת, השופט רוזן קבע שכל הנתונים והעובדות וההקלטות היו בידיהן של רשויות האכיפה. מנדלבליט נחקר גם על ההקלטה האסורה שהוגדרה כהאזנת סתר. הוא ענה על כל השאלות. הקלטת הזו אכן לא הוצגה בפני בג"ץ ובפני ועדת המינויים, אבל לא בגלל איזו קונספירציה חשאית אלא מפני שהוגדרה כהאזנת סתר על ידי הפרקליטות עצמה. זאת, ועוד: גם אם הייתה מוצגת, לא הייתה משנה דבר. גם שופטי בג"ץ קבעו את זה. בקיצור, מהומה רבה על לא מאומה.