השבועות האחרונים היו קשים במיוחד עבורי. איבדתי שני ידידים קרובים, והתקשיתי להיפרד מהם כפי שהייתי נוהג בימים כתיקונם. מיכאל שטראוס ז"ל היה איש שאהב את החיים ועשה כמיטב יכולתו למצותם. הוא ידע ליהנות מפרי עמלו ומיגיעתו ארוכת השנים. סב ואב שטיפח את משפחתו והעפיל לפסגת עולם העסקים, בזכות כישרונו והשקעתו הרבה.
מיכאל היה אדם קפדן ודייקן, שמורשת בית הוריו הייתה נר לרגליו, ואותה הנחיל למשפחתו, ללא עכבות או היסוסים. אדם שצורכי הקהילה היו עבורו שליחות קדושה. הוא טיפל וטיפח את העיר עכו ללא לאות, וראה בה בת טיפוחים אישית. הוא נהג להתגאות ביחסי השכנות בעיר, במוסדות התרבות שהיה מעורב בהקמתם, ותרם מהונו וממרצו הבלתי נלאה לקידומה ושגשוגה. נהריה הייתה העיר שבה הקימו הוריו מחלבה צנועה, ומיכאל הפך אותה לחברת מזון אדירה וחובקת עולם. הוא אהב מאוד את הים, ובהפלגתו האחרונה גם מצא את מותו.
יהודה לא זכה לחיים קלים וחווה משברים קשים, שאותם הצליח לעבור בסיוע של חברים ובני משפחה. הייתי נפגש עמו באירועי התרמה ומכירות פומביות שהנחה, ולמרות הקושי הוא תמיד היה ברוח טובה, עולצת ומבדחת. משני ידידיי קשה הפרידה, ובטוחני ששניהם ידברו בזכותנו בעולם שכולו טוב.
לאחרונה רבים מנסים להשוות בין תקופת ההסתה שהייתה בארץ טרם הרצח לימינו אלו, ימים של מחאות והפגנות. ההשוואות אינן במקומן. אז הייתה הסתה על רקע מדיני ואידיאולוגי, ואילו כיום המוחים מבקשים להחליף ראש ממשלה שלטעמם של רבים אינו מתפקד כראוי.
סכנת רצח של מפגין או של אישיות פוליטית לא חלפה, ותמיד ישנו חשש שיבוא אדם שיחשוב שבידיו לשנות מהלכים ומדיניות. אל לנו להיות אדישים לסכנה. חשוב שנתריע ונגנה אלימות מילולית ופיזית משני עברי המתרס. עלינו להמשיך לשמר את מורשת רבין - מורשת של חזון, יושר אישי וערבות הדדית.
התרעות פיקוד העורף