פז מתייחס לשימוש במילים כמו “מוגבלויות” ו”צרכים מיוחדים” כבריחה. “נכות היא נכות”, הוא אומר. “אין בה דבר המעורר בושה, ובהיכרות מקרוב – גם נרגעות החרדות. העיקר איננו המונח שבו משתמשים, אלא ההבחנה באדם ובאישיותו ולא ההתמקדות במגבלה שאיננה הוא עצמו”.
פז מתייחס לשימוש במילים כמו “מוגבלויות” ו”צרכים מיוחדים” כבריחה. “נכות היא נכות”, הוא אומר. “אין בה דבר המעורר בושה, ובהיכרות מקרוב – גם נרגעות החרדות. העיקר איננו המונח שבו משתמשים, אלא ההבחנה באדם ובאישיותו ולא ההתמקדות במגבלה שאיננה הוא עצמו”.