המשותף לגניבות מבסיסי צה"ל בדרום, לפרשת אריה שיף מערד שבדואים ניסו לגנוב את רכבו, וללוחם מסיירת אגוז שהותקף בעת שהיה בניווט באזור שפרעם ונשקו נחטף - הוא העובדה שנדמה שצה"ל ואזרחים שאוחזים בנשק, איבדו מזמן את כושר ההרתעה מול בדואים בדרום וארגוני פשיעה בצפון.
מהתחקיר הראשוני על חטיפת נשקו של החייל מאגוז באזור שפרעם, שאירעה בשבוע שעבר באימון לילה, עלה שבין הלוחם לבין החשודים התפתח עימות אלים שבמהלכו השניים חטפו את נשקו האישי של החייל ונמלטו מהמקום. הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, שהתייחס למקרה החמור בהערכת המצב המטכ"לית, ציין שמדובר באירוע חמור שבו נחצה קו אדום. הוא לא חידש דבר. ארגוני הפשיעה והבדואים בדרום חצו מזמן את כל הקווים האדומים, מבלי שאיש נתן מענה ראוי למצב החדש, ומבלי שניתנו לאזרחים המותקפים כלים מתאימים שבעזרתם יוכלו להתמודד עם אובדן כושר ההרתעה.
כך או כך, נראה שהוא לא טרח לבדוק את העובדות. בהתייחסות של דובר צה"ל לתחקיר האירוע נכתב ש"הלוחם שהותקף נלחם בכל כוחו". לו הלוחם היה משתמש בנשקו, יש להניח שנשקו לא היה נחטף, אבל טובים הסיכויים שהוא היה מוצא את עצמו בכלא או עם כתב אישום. בנוסף, מפקד סיירת אגוז אמר, לפי הפרסומים, ש"גם בלחימה הוא לא יקבל שבוי אלא אם הוא חלילה גופה... זה סטנדרט מינימום ביחידה. אין שבוי, אין חטיפת נשק, אלא רק חתירה למגע עד הניצחון". יש לציין שצה"ל התנער מדבריו, וכאמור, גם המפקד עצמו פרסם הבהרה לאחר מכן.
אני מסוקרן לדעת אם את אותו קריטריון שהציב מפקד אגוז כלפי החייל שנפצע כשהוא נאבק במי שחטפו את נשקו, הוא יהיה מוכן להחיל על ילדיו או נכדיו כאשר הם ישרתו בצה"ל, כשלא יינתנו להם הכלים הבסיסיים להגן על חייהם. אם הצבא מצפה מלוחמיו לנחישות, הוא חייב לספק להם את הכלים המתאימים להגן על עצמם, כשבמקביל הוא פועל להחזיר את כושר ההרתעה. ארגוני הפשיעה בצפון והבדואים בדרום הפסיקו מזמן להתרגש לא רק מצה"ל, אלא גם ממשטרת ישראל. ארגוני הפשיעה בצפון התחמשו בשנה האחרונה בנשק מסוג "טומי גאן", ששימש את הגנגסטרים האכזריים של שיקגו. הנשק הקטלני, שנחשב שובר שוויון, עלול להיות מופנה לעבר כוחות הביטחון. חטיפת הנשק של החייל מסיירת אגוז היא רק קדימון למה שצפוי לנו כשכושר ההרתעה נשחק או כשהוא לא קיים מזמן.
התרעות פיקוד העורף