על הסכין
פסטיבל הג'אז באילת, שהתקיים בסוף השבוע הקודם, היה סוג של נס מעצם קיומו. פסטיבל מוזיקלי ראשון מסוגו בעולם בעידן פוסט־הקורונה. היה חשש שמגבלות התקופה - הצגת תו ירוק בכניסה, איסור התגודדות מול הבמה וגו' - יפגעו משמעותית בחוויה, אבל זה לא קרה. שילוב של ארגון נכון וטונות של רצון טוב מצד הקהל.
ובאותו עניין. לא מעט ביקורת נמתחה על הפסטיבל, שאירח אומנים כמו יסמין מועלם, נגה ארז, הדג נחש, רביד פלוטניק ואחרים, שלא נתפסים כ"ג'אזיים". מה שמשיב את השאלה הנצחית - מהו ג'אז? אם מדובר, כמו שאני סובר, ביכולת אלתור, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, אז כל השמות האלה מתאימים בול לפסטיבל.
התרעות פיקוד העורף