1. מפכ"ל המשטרה רנ"צ קובי שבתאי הוא בחירה מצוינת. לכל מי שמזדרזים לבוא איתו חשבון - כדאי להמתין. שבתאי היה הניצב היחיד עם קבלות שישב ליד שולחן סגל הפיקוד הכללי של המשטרה, כשהשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה חיפש מפכ"ל במקום ניצב מוטי כהן. הצלחתו של שבתאי כמפקד משמר הגבול סללה לפניו את הדרך ללשכת המפכ"ל.
להבדיל מגורמים אחרים שבחרו לרדת מתחת לרדאר, התייצב רנ"צ שבתאי מול המצלמות כדי להבהיר שהאירוע במירון צריך להיבדק על ידי גורמים חיצוניים. היום יותר מתמיד דרושה ועדת חקירה אובייקטיבית בראשות שופט, שתהיה משוחררת מלחצים פוליטיים, ושתוכל לקבוע חד־משמעית מי נושא באחריות למותם של 45 בני אדם, וליותר מ־150 פצועים.
בדומה לפנחס לבון, שהיה מזכיר ההסתדרות, ונבחר על ידי דוד בן־גוריון לכהן כשר ביטחון לאחר פרישתו מההסתדרות, גם פרץ הגיע למשרד הביטחון לאחר ששימש יו"ר ההסתדרות ונבחר לשר הביטחון ה־16 של ישראל. כניסתו של פרץ למשרד הביטחון לוותה בביקורת קשה על כך שהוא חסר כישורים לתפקיד. כולם בוודאי זוכרים את הצילום שבו נראה פרץ צופה בתרגיל צבאי ברמת הגולן מבעד למשקפת שעדשותיה מכוסות, כשלצדו מי שהיה הרמטכ"ל באותה עת גבי אשכנזי.
בתקופת כהונתו כשר ביטחון פרצה מלחמת לבנון השנייה ונערך מבצע גשמי קיץ - הכניסה הקרקעית הראשונה של צה"ל לרצועת עזה מאז ביצועה של תוכנית ההתנתקות. אף שפרץ חסר רקע ביטחוני, הוא היה זה שקיבל את ההחלטה לפתח את מערכת "כיפת ברזל", בניגוד לדעתם של בכירים במערכת הביטחון, שטענו שמדובר ברעיון אבסורדי. פרץ עמד על דעתו שיש להשלים את הפרויקט ולא ויתר, מה שהתברר כהחלטה שהצילה את חייהם של ישראלים רבים.