זו תהיה קואליציה מוזרה, שלא לומר הזויה, המבוססת על שילוב בין קבוצות פוליטיות שיש ביניהן פערים קיצוניים. קואליציה בין מפלגות, גם כשיש פערים ביניהן, היא לא חיזיון נדיר. הייתה כבר בישראל קואליציה לאומית שחיברה בין מפלגת העבודה של גולדה מאיר ובין הליכוד של מנחם בגין, בין הליכוד של יצחק שמיר ובין מפלגת העבודה - גם של שמעון פרס וגם של יצחק רבין.
לא יהיה מאושר ממני אם קואליציה כזו אכן תקום, גם אם לזמן קצר, ולו רק כדי להוביל את מדינת ישראל לבחירות כאשר משפחת נתניהו נמצאת באחד מהבתים הפרטיים שבבעלותה, בירושלים או בקיסריה.
אמרתי כבר כי לעתים בחיים הציבוריים צריך לבצע תפנית שכרוכה בהפרת התחייבות שניתנה לציבור. לפני שנים רבות קיימתי שיחה עם שמעון פרס, כאשר הייתי ח"כ צעיר, אחרי הקדנציה הראשונה של הליכוד בשלטון. שתינו קפה במזנון הכנסת, וכדרך אגב, פרס אמר לי כי היה שמח לו הייתי מצטרף לעבודה. הוא פירט את יתרונות המפלגה, את ההרכב האנושי של נציגיה, את העמדות היותר מתונות שלה.
לקח לי הרבה שנים להבין את המשמעות של המשפט הזה. עובדה היא כי בשנת 2005 אריק שרון, האיש שיזם את הקמת הליכוד לפני הבחירות בשנת 1973, החליט לפצל את המפלגה והכריז על הקמת קדימה. הייתי מראשי התומכים במהלך. קדימה, בראשותי, ניצחה כזכור בבחירות שהתקיימו בשנת 2006. עשיתי צעד גדול מעבר לתחומי המסגרת הפוליטית שבה נולדתי ובה גדלתי. בבחירות האחרונות הצבעתי למפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי.
בסופו של דבר, בנסיבות אחרות לגמרי, בהרכב אישי שונה לחלוטין, בהקשרים פוליטיים בלתי צפויים – מצאתי את עצמי במקום רחוק מאוד מזה שבו נולדתי. משהו מההמלצה של פרס ומההצהרה של בן־גוריון – התממש.
נפתלי בנט, גדעון סער, ניצן הורוביץ וגם מנסור עבאס צריכים להיות קשובים לאפשרות הזו: להיפרד מהמקום שבו נולדו פוליטית ולשנות כיוון. אינני ממליץ למישהו מהם להתנכר לעקרונות שהוא האמין בהם וממשיך להאמין בהם, אך אני משוכנע שהם צריכים להחליט מהו סדר העדיפויות החשוב ביותר שהם רוצים להתנהל על פיו כדי להשפיע על עתידה של מדינת ישראל.
בני גנץ ויאיר לפיד צפויים להיות הגורמים המרכזיים בממשלה חלופית אם תקום לפני הבחירות, ואולי אם תקום לאחר הסיבוב החמישי. מה מונע מהם לאחד מחדש את כחול לבן? אין ספק כי בנתונים הקיימים היום לפיד יהיה זה שיעמוד בראשות הרשימה המשותפת. אך החיבור המבוקש יוכל ליצור מומנטום כדי להוות את הבסיס להקמת הממשלה החדשה.
הליכוד החדשה וכחול לבן-יש עתיד מאוחדת יהיו העוגן שיאפשר הקמת ממשלה אחרי סיבוב בחירות נוסף. אביגדור ליברמן יהיה שותף, מפלגת העבודה מחוזקת, מרצ והח"כים הערביים (בהרכב מפלגתי כפי שיתקיים ועדיין מוקדם לצפות אותו) - כולם יחד יוכלו לדעתי להוות את הבסיס למהפך שיחלץ את מדינת ישראל מידי הכנופיה של בלפור.