שתי בשורות רעות קיבלתי השבוע: בית הקפה שהיה לביתי השני נהרס, ודודו ויזר מת
זהו סיפורו הבלתי נתפס של נגן הרחוב חסר הבית, שהתמודד עם השדים בנפשו ולא הצליח לשכוח את מראות המלחמה. בפעם האחרונה הוא חיפש אותי ב"קפה תמר" ז"ל. עיניו העצובות הזכירו לי שיר שכתב