אין גבוה ונמוך: "סטארז און פורטי פייב" חוגג 40 שנים ליציאתו

40 שנה ל"סטארז און פורטי פייב", מחרוזת הדיסקו שהנגישה לדור שלם את הביטלס והוכיחה שהחלוקה בין גבוה ונמוך, במוזיקה ובתרבות בכלל, היא מטופשת וצבועה

שי להב צילום: אלוני מור
חיפושיות הדיסקו - "הביטלס"
חיפושיות הדיסקו - "הביטלס" | צילום: gettyimages
2
גלריה
הביטלס
הביטלס | צילום: gettyimages

על הסכין

"מיי וג׳ורג'", המיני־סדרה שעונתה השנייה עלתה לאחרונה בנטפליקס, נקראת במקור "Feel Good", וזה בדיוק מה שהיא עושה. הסדרה, שעוסקת ברומן בין סטנדאפיסטית לסבית עם בעיות סמים ובחורה סטרייטית לשעבר, מצליחה לגעת בחן בנושאים הכי כבדים שיש, ולמרות המעטפת הלהט"בית עוסקת באהבה על כל גווניה. תענוג.

גם אחרי צפייה ב"החנות שיש בה הכל", הקומדיה המוזיקלית החדשה של כאן 11, לא ממש הבנתי מה רוצים ממני. אבל נהניתי מהבלבול. ומהמקוריות. הכתיבה של עוזי וייל, המוזיקה של שלום גד וגלריית השחקנים המפוארת יוצרות רגעים מופלאים ממש, שאין להם פואנטה או הקשר ברורים. כמו קרובת משפחה של “החמישייה הקאמרית", לטוב ולרע. בייחוד לטוב.

שיתוף הפעולה המפתיע בין אביב גפן ואברהם פריד זכה לקיתונות של לעג וביקורת, מהצד החילוני כמובן, אבל אני דווקא בעדו. כל סוג של חיבור בין זרמים שונים של ישראליות הוא מבורך. ולגבי גפן, אני לא מזהה שום מכירה של עקרונות, כי הם לא באמת היו שם מלכתחילה. רק מוזיקאי סופר־מוכשר שצמא לאהבת הקהל. כל קהל.

תגיות:
הביטלס
/
מוזיקה
/
יוצר מוזיקלי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף