באמצע המאה ה־19 השתלטו מדינות המערב התאוותניות על המסחר בסין ועל נמלים בתחומה בתואנות שונות, כאילו מטבע הדברים הסינים חייבים לתת להן לפעול מסחרית בשטחם בחופשיות. כאשר הסינים משושלת צ'ינג המנצ'ורית, האחרונה בשושלות הסיניות, ששלטה מאז 1644, התנגדו לעוינות, הבריטית בעיקרה, החליטה המעצמה העולמית של אז לסמם את האוכלוסייה הסינית באופיום שהופק בהודו שבשליטתה ונשלח למחוז קנטון בסין בידי "חברת הודו המזרחית" הבריטית. חברה זו הכילה את כל הרע באימפריאליזם הבריטי, דחפה את בריטניה לכיבושים מהודו ועד שאר נמלי דרום־מזרח אסיה.
ברבע הראשון של השנה הגיע חלקו ל־2.45%. זאת לעומת המשעבדת לשעבר בריטניה, שהמטבע שלה, הלירה שטרלינג, ששלט בעולם בעבר, חלקו ירד ל־4.7%. ומה בנוגע לשאר המדינות המשעבדות? חלקו של היין היפני הוא 5.89% ושל היורו 20.57%. אף שחלקו של הדולר האמריקאי יורד ביתרות המט"ח העולמיות, הוא עדיין מוביל עם 59.54% מהרזרבות בעולם. המטבע הרוסי כלל לא מוחזק בידי מדינות כמטבע רזרבה. גם בקשותיה של רוסיה, שהייתה פעם אימפריה והיום היא רק כוח צבאי, לעשות עסקאות סוואפ - "החלף" - עם סין נדחו בידי הסינים, שאינם בוטחים במטבע הרוסי. המטבע הסיני נכנס כמטבע רזרבה רק ברבע האחרון של 2016, ושיעור האחזקה הוא הישג עבורו.
מדינות שקיבלו הלוואות מסין לטובת פרויקטים של תשתית מעסיקות חברות סיניות, וכך הפכו למדינות חסות של סין, חלקן כבר רוכשות נשק סיני. ההשתלטות נעשית באותו אופן גם בדרכים יבשתיות לאורך כל מרכז אסיה בואך לב אירופה, בעיקר באמצעות תוכנית דרך המשי המודרנית, יוזמת "חגורה אחת, דרך אחת", One Belt, One Road, בלעז.
גם היום סין תלויה בארה"ב, למרות הכרזות הרהב של מנהיגה. כ־239 חברות סיניות, בהן ענקיות הנסחרות בבורסות בארה"ב, מקור גיוס ההון הראשי בעולם, לכל המדינות. שווי המניות הנסחרות בניו יורק הוא 1.74 טריליון דולר. את הגדולות בהן אתם מכירים: עליבאבא עם שווי שוק של 600.3 מיליארד דולר, Pinduoduo Inc עם שווי שוק של 141.64 מיליארד דולר, JD.com Inc עם שווי שוק של 120.4 מיליארד דולר, NIO Inc עם שווי שוק של 79.3 מיליארד דולר, NetEase Inc עם שווי שוק של 76.3 מיליארד דולר ו־Baidu Inc עם שווי שוק של 70.2 מיליארד דולר. ההתנגחות בין סין לארה"ב תימשך. הנשיא ג'ו ביידן קשוח הרבה יותר מדונלד טראמפ מול סין, גם אם דרכיו שקטות. לשתי המעצמות אין ברירה אלא לשתף פעולה תוך אגרוף קל. אירופה רוצה שהעניינים יירגעו כדי שתוכל להגדיל את הסחר העולמי שלה ולשקם עצמה לאחר שנת נגיף הקורונה.
עבור גרמניה, סין היא שוק חשוב לתוצרת החרושת שלה. לכל העולם יהיה טוב יותר כלכלית אם שתי המעצמות ישתפו פעולה, למרות היומרות של סין לעבור את ארה"ב בכל התחומים בתוך שנים מעטות, כאילו האמריקאים ישנים ולא יגיבו. סין עומדת על כך שהיא תהיה ההגמון הראשי בעולם של מחר וארה"ב תשתרך מאחוריה. זהו מאבק בין אומה ותיקה ומפוארת בת אלפי שנים (השושלת הראשונה, שיה, שלטה מהמאה ה־21 ועד המאה ה־17 לפני הספירה)|, לבין מעצמת מהגרים בת 245 שנה בלבד.