הפינה שודרה בכל יום בשעות הצהריים, ומאזיני הרדיו עשו כל מאמץ שלא להחמיץ את שידוריה ונצמדו למקלטי הרדיו ולטרנזיסטורים, שהיו פופולריים באותה תקופה, בניסיון לאתר בני משפחה שהקשר איתם נותק בשואה. בסיומה של כל פינה, לאחר שנקבו בשמותיהם של מי שמחפשים את יקיריהם, חזרו הקריין או הקריינית באולפן על המשפט: "כל היודע דבר על מקום הימצאם מתבקש לפנות אל המדור לחיפוש קרובים".
נאוה (ארצי) סמל ז"ל, סופרת, משוררת, מחזאית, תסריטאית, מתרגמת ועיתונאית ישראלית, שפרסמה 16 ספרים וכתבה ארבעה מחזות, עסקה ביצירותיה בילידי הארץ שמתמודדים עם הזהות היהודית ועם צלקות העבר, בעיקר מתקופת השואה, והקדישה בחייה זמן רב לנושא הדור השני לשואה. גם היא האזינה לפינה היומית יחד עם הוריה יצחק ארצי, שהיה לימים סגן ראש עיריית תל אביב, ואמה מימי, שניהם ניצולי שואה, וגם בלבה נחרת המשפט שנאמר בסיום כל פינה.
הפינה הרדיופונית הזו עומדת במרכז ההצגה הנפלאה והחשובה "דבר על מקום הימצאם", שכתבה סמל ז"ל ועלתה לאחרונה בתיאטרון הבימה, כשברקע ההצגה תקופת הצנע ומשטר הקיצוב שהונהגו בארץ בשנים 1949־1959. זכיתי לעשות את שירותי הצבאי בגלי צה"ל באותו מחזור עם סמל ז"ל, שהלכה לעולמה בדצמבר 2017 לאחר מאבק במחלת הסרטן. באתי לצפות בהצגה המצוינת פרי עטה, בכיכובן של רובי פורת־שובל וסנדרה שדה, מתוך הערכה לחברה טובה ויוצרת גדולה, שהלכה לעולמה בטרם עת, וחסרה לי ולרבים אחרים.