“ישראל תפעל לשיקום הדרגתי של רצועת עזה בתמורה להתחייבות של חמאס לשמירה על השקט. השיקום יכלול את מערכת החשמל והגז, בניית מתקני התפלת מים, שיפור מערכות הבריאות ותשתיות המגורים. התחייבות חמאס תלווה במנגנוני פיקוח בינלאומיים”, כך הכריז שר החוץ יאיר לפיד בהרצאה באוניברסיטת רייכמן זה לא מכבר.
חמאס הפך את הטריטוריה שבשלטונו למקום הכי עלוב בתבל, עם דלות, רעב, אבטלה, ווילות מנקרות עיניים של ראשיו לאורך החוף. חמאס אינו מפסיק להתגרות בישראל. זהו ארגון טרור חסר מעצורים ושטוף שנאה כנגד צבא של מדינה שכפופה לחוק הבינלאומי.
אם שר החוץ שלנו, ועוד רבים וטובים בינינו, שוגים באשליות, שהטבות כלכליות שיוצעו לעזה, יתקבלו בשמחה וישנו את תמונת המצב שם – הרי שלחמאס יש תוכניות אחרות. השבאב שמסתערים שוב ושוב על חומת ההפרדה, ירי המקלעים לעבר בתי שדרות, בלוני התבערה שמופרחים לשטחנו, שלא לדבר על ירי רקטות, טופחים שוב ושוב על פני בעלי “הרצון הטוב” בצדנו.
אינני מציע להיבהל מחלומות הזדון שנרקמים בריש גלי ובעזות מצח אי שם בעזה. אבל גם לא לעצום עיניים. עזה צריכה לשמש לנו בדיעבד כניסיון מעבדתי, שתוצאותיו מוכיחות שנסיגה, רפיון, תחינה מצדנו, הצד החזק, או שיגור סחורות אליה והכנסת עובדים ממנה לישראל, אינם מרככים את לב אויבינו המרים. חבל רק שאלה האוחזים היום בהגה השלטון בישראל אינם מבינים שלא בשיתוף פעולה כלכלי ולא בחיים נורמליים מעוניינים חורשי המזימות מעבר לחומת הרצועה, כי אם בהמשך שפיכות הדמים ובחיסולה של מדינת היהודים. יאיר לפיד – תתפכח.