לכאורה – כל התפקידים הללו היו צריכים להיות מבוצעים "בשם ובמלכות" בידי מדינת ישראל. אלא שבא בג"ץ וקבע שוב ושוב שהמדינה אינה רשאית להפלות בין אזרחיה. והיא חייבת להקצות את אדמות הלאום גם לערבים. ואין היא רשאית להעדיף הקמת יישובים ליהודים בכל חלקי הארץ. ועל "ייהוד הגליל" אסור לדבר בכלל, כי זו "גזענות", ולפיכך העם היהודי, שישראל היא מדינת הלאום שלו, חייב לשמר בידו כלי עבודה שאינם כפופים לפסיקות בג"ץ: לכאורה בשם הדמוקרטיה. למעשה בשירות מחיקת דמותה הציונית של המדינה.
אם המדינה אינה יכולה להפנות קריאה מפורשת ליהודים אזרחי מדינות העולם לעזוב את מדינותיהם ולעלות ארצה - הסוכנות היהודית, שזה ייעודה – רשאית וחייבת לעשות כן.
מדינת ישראל חייבת לעסוק בבניית יישובים ליהודים בישראל, אך היא כבר אינה עושה זאת. מנהיגי המדינה, מימין ומשמאל, מרבים להג על הפריפריה והנגב והגליל, אבל ההתיישבות היהודית כבר אינה ערך עבורם.