בשנת 2003 פרסמת פינת שלולית ממני, חתמתי רק בשם א.א. (אוֹרי אלון). זה היה הקטע הראשון שלי שפורסם (מאז אני יוצר סאטירה ופרויקטים אומנותיים בלי הפסקה). אשמח לקרוא אותו שוב, אם יהיה לך קל למצוא זאת.
אנחנו, בוחרי ממשלת הרק־לא־ביבי שמחים בראש ממשלתנו מר לא־ביבי. טוב לנו, ויופי לנו שבחרנו בכם. אל תפסיקו. כולנו מחכים לעוד חוקים נגד חופש שהבטחתם. שלא כמו ההבטחה שלכם לממשלה של 18 שרים ואיסור מינויים נורווגיים מושחתים שהפרתם וסלחנו לכם, לא נסלח אם לא תקיימו את ההבטחות לחיזוק השנאה והחרם שבגללן הצבענו לכם.
כולנו, כל מצביעי ממשלת השינוי, מחכים עכשיו לחוק שיאסור על תושבי ישראל להצביע כמו שהם חושבים. חלילה. בכלל, בשביל מה צריך בחירות עכשיו כאשר אנחנו שולטים? הרי בחירות חופשיות ולא מפוקחות יכולות להביא לתוצאות לא רצויות. כמו שלא עושים בחירות ברשות הפלסטינית, כי יודעים היטב מה יהיו התוצאות, ככה צריך לעצור בחירות גם אצלנו, כל עוד ביבי חי, כדי למנוע פגיעה בדנ"א שנצטער עליה אחר כך. אנחנו סומכים עליכם שתדעו לעשות זאת. תודה, תודה, תודה לכם, מנהיגים נאצלים.
ירדתי בתחנה הסופית, וחזרתי עם האוטובוס לתחנה שלך. כעת אני תר אחרייך, רועד מקור באיזו שכונה ירושלמית מאובנת שאני לא מכיר. בודד לי מאוד. אולי אפגוש אותך באיזו טרמפיאדה, אולי את פה לידי, מחפשת אותי, אולי בקומה השלישית עם החבר הקבוע שלך, ואולי זה ממש מטומטם מצדי להיכנס ככה לסופר ולחפש אותך בין הגבינות והשוקולדים, אבל הרגע פספסתי עוד אוטובוס ואני ממשיך לחכות פה.
התרעות פיקוד העורף