נתניהו יודע שדליפת המגעים בטרם עת עלולה להעמיד אותו במצב מביך מול תומכיו, שהוא שב ומבטיח להם ש"לא יהיה כלום כי אין כלום", וכי יש לו כוונה להילחם על חפותו ולהוכיח אותה בבית המשפט. לשכת נתניהו לא הגיבה לידיעה לאורך כל יום האתמול. מהפרקליטות נמסר כי "כמדיניות אנו לא מגיבים על שיחות עם סנגורים, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את הידיעה".
ככל הידוע, ערוץ השיחות הדיסקרטי עדיין קיים והדלת לא נטרקה על ידי אף אחד מהצדדים. כרגע הפערים נראים גדולים: נתניהו מוכן להודות בעבירה אחת, אולי שתיים, של הפרת אמונים. הוא דורש שלא יוטל עליו קלון. פירוש הדרישה הוא שהעונש לא אמור לכלול אפילו מאסר על תנאי או מאסר שיומר בעבודות שירות. בפרקליטות לא מוכנים לשמוע על האפשרות הזאת.
נתניהו, לעומתו, שואף לצאת מהעסקה עם יכולת לחזור מיידית למערכת הפוליטית. כמו בכל עסקה שאליה שאף בימי חייו, נתניהו מעוניין בעיקר לקבל את הסחורה בחינם. שניהם, נתניהו ומנדלבליט, אינם מחליטים לבד. ליד מנדלבליט שתי דמויות חזקות: פרקליט המדינה איסמן והתובעת ליאת בן־ארי. שניהם מסמנים את הגבול הברור ואינם מוכנים לשמוע על עסקה שלא תכלול עבודות שירות או מאסר על תנאי וקלון מפורש.
ליד נתניהו יש דמויות לא פחות חזקות, אולי יותר: הרעיה והבן. הם עדיין לא הפנימו את מצבו האמיתי של האב/בעל. שניהם עדיין אינם מבינים שביבי על רכבת שתחנות היציאה ממנה הולכות ונעלמות והתחנה הסופית יכולה להיות, בסבירות לא נמוכה, כלא מעשיהו. זאת הסיבה שהמגעים עדיין קיימים. הלב ממאן, אבל הראש מתעקש, או להיפך.
נתניהו הגיע לפני שלושה ימים לביתו של פרקליטו עו"ד בועז בן צור ברמת חן בשעת ערב ונשאר שם שעות ארוכות. המאמץ הוא להגיע לנוסחת קסם כלשהי שתותיר לנתניהו חלון, צר ככל שיהיה, לחזרה לחיים הפוליטיים, בנוסף להרשעה ולענישה שלא תכלול מאסר בפועל. כלל לא ברור אם הגעה לפתרון כזה אפשרית.
עכשיו הם יצאו לדרך, בחשאיות מוחלטת ובחיפזון רב, אבל עלו על שרטון. לא ברור אם ניתן לצלוח את השרטון הזה. נתניהו מביט באריה דרעי שקיבל החלטה, קפץ למים וחצה את הרוביקון. אבל גם דרעי לא בטוח שיוכל לחזור לחיים הפוליטיים. אצל נתניהו אין חיים מחוץ לחיים הפוליטיים. כמה חסר לו יעקב וינרוט עכשיו. הוא לפחות היה מרגיע את הגברת.
התרעות פיקוד העורף