כמו שדי עבר שמסרבים להיעלם, צפו בימים האחרונים אירועי הטבח שהיה או לא היה בכפר הפלסטיני טנטורה במלחמת העצמאות. תדי כ"ץ, חבר קיבוץ מגל, תיעד כמאסטרנט בלימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה את האירוע שבו פלוגה של אלכסנדרוני חיסלה, גירשה, קברה וכיסתה את מבצע טיהור הכפר לטובת מה שהוקם שם בהמשך, קיבוץ נחשולים וכפר נופש.
העבודה של כ"ץ זכתה בציון גבוה, אלא שעמותת חטיבת אלכסנדרוני הכחישה ותבעה את כ"ץ בגין האשמות שווא. קם גל ציבורי ותקשורתי שהדביק לכ"ץ את התואר "בוגד". זה קרה לפני 20 שנה, בימים שבהם ה"בוגד" היה נידון לסקילה פומבית, שלא כמו בימינו כש"בוגד" מפי האתון הפך להיות תואר אצולה.
כ"ץ ועבודתו הם כלי בניסיון לסדוק את שריון ההגנה הכוזב שמקנה לעם ישראל את היכולת להתעלם ולהכחיש מעשים שנעשו בשמה של הציונות האכזרית. והיא אכן הייתה אכזרית, אלא שבלעדיה לא הייתה לנו מדינה. אין טעם להתפלפל סביב מספרי הפליטים שעזבו (כ־800 אלף) או מספר הכפרים שנמחקו (כ־600). קום והתהלך בארץ, ובכל מקום שם תראה משוכת שיחי צבר שם היה כפר פלסטיני.
מאז החלטת החלוקה, הפרתה על ידי הערבים וקביעת גבולות המדינה, נבנתה במקביל חומת הדחקה שנועדה לאפשר לחברה הישראלית לשכוח את חשכת המנהרה ולזכור רק את האור בקצה. מה גם שבהמשך הדרך לא פסקו האיומים על ביטחון המדינה, ובמקביל יחס נוקשה שהעצים בקרב הערבים את התחושה שהפליטות הייתה רק שלב בדרך לממשל צבאי ולאפליה ממוסדת.
התרעות פיקוד העורף