לא סתם לפי הפרסומים, אשר גרוניס, בעבר נשיא בית המשפט העליון, ראה בחלק החסר הזה בקורות חייה של גלי בהרב־מיארה - פגם שמאפיל על יתרונותיה האחרים; אלא שנציגיו של סער בוועדת האיתור - שכל תכליתה, לתפיסתי, היא לאחז עיניים וליצור מצג שווא של איתור אמיתי של מועמדים ראויים - הביסו אותו בהצבעה.
ואני חשבתי לתומי שסער בכלל לא אמור להיות מעורב בהליך הבחירה לתפקיד בגלל הליך שמתנהל בבית המשפט העליון, אחרי עתירה שהגיש יואב פרנק הבלתי נלאה בנוגע לשר המשפטים. העתירה לא נדחתה על הסף והשופטת ענת ברון דרשה תגובה עד ל־23.2.22. סער הוא אחד מהמשיבים בעתירה. מי שתצטרך כעת להתייחס אליה תהיה מי שתיבחר כנראה למלא את מקומו של אביחי מנדלבליט.
אחת הדרכים לעשות זאת היא לשלוח חברות כנסת שחייבות את מקומן בכנסת לסער להגיש הצעות חוק הזויות, לא דמוקרטיות, על פי אמות מידה המקובלות במדינות המערב; כאלה שאין הדעת סובלת כמותן. הדרך האחרת היא למנות את מי שתזדקק לחודשים ארוכים, אם לא יותר, כדי ללמוד את הפרובלמטיקה בתיקים שהוגשו נגד נתניהו; בפועל, היא עלולה להיות תלויה לגמרי באלה שהגישו את כתב האישום, חרף הליקויים העצומים שהתגלו במהלך החקירות.
במערכות המשפט פשוט איבדו את הבושה. התנהגותו של שר המשפטים מטילה צל כבד ביותר על הרבה מאוד אנשים טובים. הכרתי רבים מהם. ישרי דרך. חרוצים. מסורים. הם לא ראויים להיות למרמס בידיו.