כניסה מכוונת למצב מסוכן עבור שני הצדדים, כפי שקרה במשבר הטילים בקובה ב־1962. הדרך של פוטין לנצח במשחק היא לגרום לצד השני להאמין שהוא כבר לא יכול לסגת, ולא משנה מה המחיר שייאלץ לשלם. באסטרטגיה זו השחקן חייב להציב את העקביות מעל כל אלמנט אחר. פוטין עוד לא שם. הוא עוד לא הגיע לתהום שאין ממנה דרך חזרה, אבל גורם הזמן קריטי.
תחושת הכעס והעלבון בתגובה לסכום המעליב שהוצע לנו, מאותתת לנו שהרווח החברתי שנקבל גבוה מהרווח הכלכלי. כלומר – אני לא אדם שמתפשר על 20 שקלים, אז בפעם הבאה תתחיל מסכום גבוה יותר. מדובר על איתות לצד השני שלא "יתעסק איתנו" כדי לשמור על המוניטין שלנו כמי שלא מקבלים הצעות מעליבות.
מבחינת האבולוציה זהו הדבר הרציונלי לעשות. בכל אינטראקציה אנושית, אחרי שהצבנו גבול עקרוני מסוים, מאוד קשה לנו לחזור בנו. מבחינת פוטין עכשיו משורטטים הגבולות להמשך, הגבולות שיכריעו איך ייראה המשחק בעתיד.
התרעות פיקוד העורף