המלחמה באוקראינה מחייבת אותנו להפנים: עלינו להיות אדונים לגורלנו וערבים לביטחוננו

לקחים כואבים מהמלחמה באוקראינה. הציטטה ההיסטורית של זלנסקי. המשבר ואנחנו. והרבים והטובים שגורמים לי להיות גאה יותר כיהודי וכישראלי

אבי בניהו צילום: פרטי
הפלישה הרוסית לאוקראינה: עשרות הרוגים בהפצצה על חרקוב, שיירת ענק בדרך לקייב (צילום: רויטרס) | צילום:

עולם שבו אין עוד הרתעה אפקטיבית של מעצמה או של האו"ם ומוסדות בינלאומיים שונים. עולם שבו המעצמות האמיתיות כמו פייסבוק, גוגל, אפל, אמזון ונוספות לא מעורבות, ונותרות יותר מסחריות מערכיות. עולם של בדלנות ושל "עם לבדד ישכון", של סיוע באמצעות ציוצים בטוויטר והצהרות מאחורי פודיום.

כך למשל, יהיה נכון לשגר ולפרוס בית חולים שדה של צה"ל ומשרד הבריאות באחד ממעברי הגבול. עשינו זאת לא פעם במקרים פחות קשים. אפשר גם לקבוע מכסה לקליטת 5,000 פליטים אוקראינים (על פי מורשת מנחם בגין עם פליטי וייטנאם), ולהפגין בכך את המוסר היהודי, את החמלה ואת המחויבות, וגם להשיג קצת הסברה.

תגיות:
יחסי רוסיה - אוקראינה
/
מעריב סופהשבוע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף