לאורך השנים נמנעה רוסיה ככל הניתן משימוש בזכות הווטו השמורה לה כחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם – הגוף היחידי שבסמכותו להפעיל כוח צבאי לאכוף את החלטותיו. מדיניות זו הייתה נכונה עד לפרוץ התקוממות המורדים בסוריה נגד שלטונו של בשאר אסד. מאז, למעלה מעשר שנים, רוסיה מנעה כל ניסיון וסיכלה מראש כל יוזמה במועצת הביטחון לגנות את אסד, או חלילה לבלום את המלחמה האכזרית וחסרת כל המעצורים שהוא מקיים נגד כוחות המורדים.