אל תיתנו לאף אחד לבלבל אתכם. הוויכוח כאן איננו בין טובים לרעים, או בין אוהבי אדם לערלי לב. שורש הוויכוח על זהותם של האוקראינים, שייכנסו בתקופה הקרובה למדינת ישראל, מחלק בין מי שמאמין שהייעוד העליון של המדינה יונק מהיותה מדינה יהודית, לבין מי שבמקרה הטוב סבור שזו מטרה ראויה אבל לא הכי חשובה, ובמקרה הפחות טוב חושב שגם מדינת כל אזרחיה זה רעיון בכלל לא רע. הוויכוח הזה מגלם משהו עמוק הרבה יותר מהסוגיה הנוכחית של הפליטים.
בשנת 2019 סורבה כניסתם של 6,407 תיירים, מתוך 158 אלף. בשנת 2020, מתוך אותו חשש, סורבה כניסתם של כ־18% מהאוקראינים שנחתו בנתב"ג. שימו לב לנתון המדהים הזה: בסוף 2020 רבע מכלל הזרים שנכנסו לישראל כתיירים ולא יצאו ממנה כשפגה אשרת התייר שלהם, כפי שדורש החוק, באו מאוקראינה. 12,012 כאלה, כולם בלתי חוקיים כאמור, נמצאים איתנו היום. אלה, לפי החלטת שרת הפנים איילת שקד, יישארו איתנו, נוכח המצב במדינתם. כך הם, וכך 4,568 עובדים זרים, שמתוכם 364 בלתי חוקיים, וכך מבקשי המקלט שהזכרנו קודם לכן, שרובם היו אמורים לצאת מכאן זה מכבר.