במוח האדם קיימים מספר אזורים האחראים לדיבור. דיבור הוא פעולה מורכבת ומסובכת מאוד. ישנו "המחשב" המתאם את תנועות הפה, הלשון, החיך הרך והקשה והנשימה, כדי שנוכל להוציא את ההגאים והעיצורים בצורה מושלמת, ונוכל לבטא פונטית את המילים. מחשב זה נמצא באזור המוח המצחי (פרונטלי) ונקרא על שם ברוקה, והוא אחראי על המוטוריקה של הדיבור. פגיעה או ליקוי באזור זה יגרמו לכך שהסובל מהם לא יוכל לדבר, אבל יוכל להבין את הנאמר לו או את הכתוב. ההפרעה הזו היא הפרעה מוטורית.
"מחשב" אחר נותן משמעות לצלילים, קולות ומילים, והוא שונה משפה לשפה. הוא אוגר את הזיכרון למילים, לשמות ולחוויות, נמצא באזור המוח הרקתי (טמפורלי) ונקרא על שם ורניקה. פגיעה באזור זה תגרום לכך שהאדם שלקה בה לא יוכל להבין את הנאמר לו. הפרעה זו היא הפרעה תחושתית.
שני סוגי הפרעות השפה האלה נגרמים מפגיעה נוירולוגית, ובדרך כלל לא פוגעים בתפקודים גבוהים אחרים. כל התסמינים נקראים בשם הכללי "אפזיה". במקרה של וויליס, קרוב לוודאי שמדובר במחלה ניוונית של המוח הפוגעת במרכזים רבים, גם מוטוריים וגם תחושתיים, ונקראת אפזיה פרוגרסיבית, כלומר המתפתחת באופן הדרגתי ומתקדמת עקב פגיעה באזור המצחי גם באזור הרקתי של המוח.
המחלה הזו נקראת, לפיכך, דמנציה פרונטל־טמפורלית. במצב זה נפגעים בעיקר כישורי השפה, אבל לפי הדיווחים נראה שאצל וויליס קיימת גם ירידה קוגניטיבית ניכרת, והאבחנה במקרה זה עשויה להיות אלצהיימר. שלא נדע.
התרעות פיקוד העורף