שני הקליעים שנשלחו לרעיית ראש הממשלה ולבנה צריכים להטריד את כולנו

1

בני 74 אנחנו ועדיין צעירים, שבריריים, שסועים ומפולגים. מתחת רגלינו הנס הגלוי שנקרא מדינת ישראל על שלל הישגיה המדהימים, שבחלקם מסעירים ומשנים את העולם, מעלינו אבינו מלכנו, ולפנינו ערפל גדול של סיכונים וסיכויים מבית ומחוץ.

אבי יעקב ז"ל היה מלוחמי הפלמ"ח במלחמת השחרור, מבוני הארץ וסולליה ב"סולל בונה", ועבור בנות ובני דורו ישראל עצמאית היא התגשמות של חלום. עבורי כבנו ועבור בני דורי ישראל עצמאית, יהודית ודמוקרטית איננה דבר מובן מאליו, אבל עבור בני בכורי ואחיותיו, ישראל היא עובדה קיימת והם אינם מכירים אופציה אחרת. זהו גם דבר חיובי וגם דבר קצת מסוכן, אבל אני סומך עליהם.

2

בפאנל יועצים אסטרטגיים ב"פגוש את העיתונות" ביקשה רינה מצליח שאשיא מספר עצות לראש הממשלה, נוכח הקואליציה המקרטעת מימין ומשמאל שנראית כמחשבת את קצה לאחור.

לאחר שרטנתי כי ביחס לעמיתיי הוטלה דווקא עליי המשימה הקשה לנסות "להציל" ראש ממשלה שמשול לקרטון חלב שעליו תאריך תפוגה אבל כבר הוכיח את נפלאות הפוליטיקה הישראלית כשהמריא בתוך חודשיים מאפס מנדטים (לאחר שלא עבר את אחוז החסימה) עד לכס ראש הממשלה - העזתי, ואשתף בתמצית גם אתכם:

האתגר הגדול של בנט הוא ״לכסות״ על הפער בין מה שנתפס כחוסר הלגיטימיות לכאורה של ראש ממשלה שנשען על 5 מנדטים לבין היקף העשייה, התוצאות וההישגים של ממשלתו המוזרה והייחודית, ובעיקר נוכח החלופה של ממשלת נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר.

בנט צריך בכל בוקר, ביחד עם לפיד וראשי הקואליציה, "לחזק את הברגים" של כלל המרכיבים. הוא צריך שלא לאבד עוד קשר עין עם כל חברי יתר סיעתו בפרט ובקואליציה בכלל, הוא צריך לשתף יותר את בני גנץ ולתת לשר הביטחון תחושה שהוא יושב יחד איתו ועם לפיד על ההגאים.

כדי "לגדול" ציבורית, צריך בנט "להקטין" את עצמו ביוזמתו ובמו פיו, רוצה לומר: "אני יודע שאני עם 5 מנדטים, אני יודע שהממשלה הזאת היא מוזרה, ייחודית וחסרת תקדים, אבל היא נועדה לתת פתרון למצב מוזר, ייחודי וחסר תקדים עוד יותר שאליו נקלענו. אני יודע שאני לא ראש הממשלה הטבעי והאולטימטיבי, אני רואה בעצמי 'קצין תורן' שנכנס עם סיעתו אל מתחת לאלונקה כדי להציל את ישראל. אני יודע שאני זמני ושהקדנציה שלי תחומה, אבל אעשה בה את המיטב למען ישראל ואזרחיה".

3

אינני גזען ואין לי שום בעיה שרופא או מורה ערבי ישראלי ירכוש בית בקיבוץ שלי ויגור בו עם משפחתו, אבל מה שקורה בכפר תבור טורד את מנוחתי, ואני מבקש שיטרוד גם את שלכם.

למעלה מ־35 בתים נרכשו בכפר תבור שבגליל התחתון על ידי משפחות ערביות, ולמעלה מ־1,500 דונם של שטחים חקלאיים נמכרו אף הם לאזרחים ערביים. השטחים החקלאיים, שהם בעיניי תשתית הציונות והאחיזה בגליל, מטרידים אותי יותר, שכן כפר תבור הוא "מסחה", סמל ומופת לעשייה הציונית.

מספרים לי מקומיים שחלק מהמוכרים לא עומדים בפיתוי של תשלום יפה במזומן, וכי חלק מהרוכשים הערביים מקווים כי האדמות יופשרו בעתיד לבנייה.

בעיניי התהליך הזה הוא המשך ישיר לרפתות בעמק חפר ובמקומות אחרים שנמכרות לערביי השטחים, שמעמיסים בלילות את עדר החולבות ואת מכון החליבה ולוקחים מכאן את החקלאות העברית ואת הציונות (וגם את החלב).

לא היה מזיק ליהודים ולישראלים להיכנס מעת לעת לוויקיפדיה וללמוד קצת על מהות ה"צומוד" (האחיזה באדמה). יום העצמאות שלנו הוא מועד טוב לזה.

4

הימים שבין יום השואה ליום הזיכרון הם זמן טוב לשתף אתכם במכתב אחד ששלח ביום 20 בספטמבר 1949 ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן־גוריון אל ראש אכ"א והרמטכ"ל בצה"ל שזה עתה קם, וכך כתב:

״הדו"ח השבועי האחרון (מספר 81) חתום על ידי רס"ן גולדנצוויג. אם אין סיבה מיוחדת לרב הסרן להמשיך בשם הגרמני המסורבל שלבני הארץ קשה לבטא אותו – הייתי בכל הכבוד והרצינות, מציע לו לשנות את שמו לשם עברי. רב הסרן ייתכן שיצטרך להופיע בעתיד בשם צה"ל ולא רצוי שבשם צבא ההגנה לישראל יופיע איש שיחשבו אותו לגרמני. בכבוד רב, בן גוריון".

5

בערב יום הזיכרון לשואה חנכה עמותת "למענם" מרפאה ניידת וחדשנית לטיפול בשורדי השואה שבקרבנו. את העמותה, המאגדת פעילות של אלף רופאות ורופאים שמעניקים טיפול בהתנדבות מלאה לניצולי השואה בבתיהם ברחבי הארץ, ייסדה ומובילה ד"ר תמרה קוליץ. "למענם על גלגלים" ייטיב ויחיש את הטיפול הרפואי בתחומי העור, העיניים ואף־אוזן־גרון.

הייתי שם כדי להצדיע לתמרה ולהוקיר את פועלה של העמותה הצנועה והחשובה הזאת. אין בעיניי מעשה ראוי ומרגש מזה.

6

בדיוק שבוע ימים אחרי פסטיבל עין גב יושב שוחר מוזיקה עברית שכמוני גם בתיאטרון הקאמרי, במופע הצדעה מיוחד לחתן פרס ישראל היוצר הענק אביהו מדינה. על הבמה אבנר גדסי ואביבה אבידן ודן שפירא (שאבא שלו זה מולי ואמא כרמלה התמנייה) והפרויקט של רביבו ועוד רבים וטובים.

והקהל? הוא שר כל כך יפה ומשתף פעולה ממש כמו בשבוע קודם לכן בעין גב. ואני מזמר לי ומתבונן סביב, וזוהי ישראל שלי. לא ראשונה ולא שנייה, אלא אחת ויחידה ומיוחדת ובע"ה אולי בעתיד גם מאוחדת.