דפוס הרסני: בחודש האחרון ישראל ויתרה על הריבונות בירושלים

אירועי החודש האחרון בירושלים מסמנים שלב חדש בנתיב הכניעה, ההונאה העצמית וההתקפלות שתחילתה בספטמבר 1993, עם חתימת הצהרת העקרונות של אוסלו. צעד אחר צעד אנחנו מחלישים את עצמנו

נדב העצני צילום: ללא
עימות בהר הבית (צילום: דוברות המשטרה)) | צילום:

אמי המנוחה ציפורה הייתה לפרק זמן המזכירה של פנחס ספיר, כשהיה שר המסחר והתעשייה של מדינת ישראל. זה היה בשנות ה־50 של המאה הקודמת, העשור הראשון של המדינה העברית הצעירה. כדי להמחיש את עומק המצוקה של המדינה, אמי נהגה לספר עד כמה ספיר היה מודאג מהיכן יימצא הכסף הזר ולו כדי לרכוש אונייה של חיטה שתגיע ארצה, כדי לספק לחם.

בד בבד, אין מדינה בעולם שהייתה סובלת מיעוט בדלני שחותר תחתיה כמו שעושים החלקים העוינים של ערביי ישראל. אין מדינה שהייתה מאפשרת לנציגי האויבים, שחרתו על דגלם לחסל את המדינה הציונית, לכהן בפרלמנט שלה. בית המשפט העליון של מדינת ישראל מונע מהדמוקרטיה הציונית, פעם אחר פעם, את היכולת להתגונן מפני מבקשי נפשה. גם זה מתכון ייחודי בעולם.

אין מדינה בעולם שהייתה מותירה קיני מורדים בתוך שטחה שלה, כמו אלו שחוללו את הפוגרומים בערים המעורבות במהלך מבצע שומר החומות לפני כשנה. המתקוממים בלוד, בעכו, בירושלים, היו מרוסקים, נכלאים עד סוף ימיהם או מגורשים מכל מדינה אחרת בעולם. ואין מדינה בעולם שהייתה סופגת את מה שמתחולל בירושלים ובהר הבית בחודש האחרון.

עשרות האלפים שמתגודדים במרכז עיר הבירה של ישראל וקוראים להשמדתה. מניפים כרזות עם טילים שמכוונים לחסל אותנו. שורפים את דגלי המדינה, משליכים אבנים ונפצים לעבר הכותל. שלא לציין את המהומות בשער שכם וביתר חלקי ירושלים, לצד הנסיגה של המשטרה תוך הפקרת נוסעי אוטובוסים יהודים. שוב מדובר במתכון ישראלי ייחודי.

כוחות הביטחון מתמקמים בשער שכם
כוחות הביטחון מתמקמים בשער שכם | צילום: שלו שלום/TPS

גם משחקי הנדמה לי עם הירדנים והדיון הכוזב בדמות הוואקף המוסלמי מגלמים הונאה עצמית ישראלית ייחודית. הוואקף הוא כוח עוין שממומן על ידי הירדנים, ולא נועד להגן על הסדר אלא להטריד ולדכא יהודים העולים להר. זה בדיוק מה שעשו פעיליו בכל השנים האחרונות. ירדן חותרת תחת הריבונות והעצמאות של מדינת ישראל ומשתתפת בניסיון השיטתי לפורר את האחיזה הישראלית בירושלים. הממלכה ההאשמית מתפקדת כאויב של מדינת ישראל, וקברניטי המדינה מתרפסים בפניה באורח ישראלי ייחודי.

כך, אירועי החודש האחרון בירושלים מסמנים שלב חדש בנתיב הכניעה, ההונאה העצמית וההתקפלות שתחילתה בספטמבר 1993, עם חתימת הצהרת העקרונות של אוסלו. צעד אחר צעד אנחנו מחלישים את עצמנו, מצרים את צעדינו, יוצרים סיטואציה שבה אנחנו הולכים, נסחטים ונחלשים, מבחוץ ומבפנים.

הממשלה הנוכחית לא אחראית למציאות הקשה שלתוכה הוכנסנו כתוצאה מהמהלכים ההתאבדותיים שביצעו קברניטי המדינה בדור האחרון, מרבין ופרס ועד נתניהו וגנץ. אבל היא כן אחראית לכניעה הבזויה והמסוכנת של החודש האחרון. עליה מוטלת האחריות לשים קץ לכל זה ובראש ובראשונה להרחיק את ירדן מכל נגיעה בירושלים ולרסק את ההתקוממות האסלאמית. ואם היא לא יכולה לעשות את זה מסיבות קואליציוניות או אחרות, אכן אין לה יכולת וזכות קיום.

תגיות:
ישראל
/
מעריב סופהשבוע
/
אש"ף
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף