הדבר השני, שאותו כבר כתבתי כאן, הוא שתיקי 2000 ו־4000 יהיו קשים ומאתגרים לפרקליטות, מסיבה אחת - שאותה אני מכיר היטב משנותיי ותפקידיי: כל ראשי הממשלה בישראל חיפשו ודרשו ופעלו כדי לקבל "סיקור חיובי", וכל המו"לים והעורכים הראשיים (אולי להוציא את עמוס שוקן) אהבו את הקרבה והנגישות לראש הממשלה. האתגר הוא היכולת להוכיח בבית המשפט את המתת (או את סעיף השוחד בתיק 4000).
אבל לא רק מהפוליטיקאים, עורכי הדין, הפרקליטות והנאשם קשה להבין - אלא גם מהכתבים ומכלי התקשורת. הפרשנות לרוב טבולה בדעה אישית ופוליטית שהתגבשה עם הזמן, ומתערבבת עם הצונאמי ברשתות החברתיות. אין כל ספק כי "הפרשנות הביביסטית" על אודות "יום הכיפורים של הפרקליטות" מובילה, כי היא נוכחת ופעילה יותר, אגרסיבית יותר, ואולי גם רואה בכך סוג של שליחות.
משפט נתניהו הולך והופך לאירוע חברתי, פוליטי ולאומי, שכל החלטה שתתקבל בו תרעיד את אמות הספים, תוציא אנשים לרחובות ותשנה את המפה הפוליטית. בין שיורשע ובין שיזוכה, אחדות ישראל תיפצע קשות ולכן טעו כל המתנגדים לעסקת הטיעון שביקשו פרקליטי נתניהו. לו הייתה מגיעה עסקה שכזו לכלל הסכמה ותוקף, נתניהו היה פורש לחייו, הליכוד עם ראש אחר היה מוביל ממשלת אחדות, וישראל הייתה נרגעת. החלופה הולכת להיות חמורה בהרבה.
האבסורד הוא שגם בקרב מתנגדיה הפוליטיים של הממשלה ישנה הסכמה יחסית על כך שהיא מתפקדת למרות הכל, ששריה ושרותיה, כמו גם מנכ"לי ומנכ"ליות המשרדים, באים מדי בוקר לעבודה, עובדים קשה, מקדמים נושאים שהוזנחו במשך שנים ומספקים את הסחורה. אבל בעודם על סיפון העשייה, הספינה מיטלטלת.
כעת על הפרק השאלה אם גדעון סער, בשר מבשרו של הליכוד, ביחד עם זאב אלקין ושרן השכל, יגיעו לדיל עם נתניהו על הקמת ממשלה חליפית תוך הימנעות מבחירות. אני מעריך שזה לא יקרה, גם אם נתניהו ייתן לסער להיות ראש ממשלה. התיעוב ההדדי שם עמוק מדי, וסער מכיר היטב את דין הסיכומים עם נתניהו. מה שכן בטוח הוא שביום שאחרי נתניהו עתיד סער לשוב לליכוד, והוא לא יהיה היחידי.
3. תגידו מה שתגידו, אבל דווקא ראשי הממשלה שלא היו כאן הבחירה המיידית אלא נקלעו לתפקיד כתוצאה מתקלה או מאילוץ, היו לא רעים בכלל.
האמת היא שזהו גם עניין בריאותי וסביבתי וגם חיסכון כספי לא מבוטל, ופנינה, שלא מבקשת הרבה, ביקשה משהו שהיא מאוד רוצה, ואני הבטחתי, ולכן ב"ה אנחנו בדרך. חג שמח ושבת שלום.
התרעות פיקוד העורף