כשיהודי ויהודיה נפטרים מהעולם הזה, יש חיוב מיוחד להזהר באופן מוקפד מפגיעה בכבודם, להשמר מתאור של זלזול מביטוי של ביטול ובוז מאורח החיים שניהלו בהיותם על האדמה. בהספדים בעל-פה או במאמרים, חובה להמנע מגינוי של מעשים לא הגונים שיוחסו להם בחייהם.
בישראל, דוקא בשנים האחרונות נרשם גידול מתמשך במספר החוזרים בשאלה. כהסבר לתופעה זאת טוען אלפר שאורי זוהר "תקע סכין בגב החילוניות"? מי שפוגע בחילוניות ומערער את מעמדה הוא רוגל אלפר. הוא זה שבכתיבתו המשתלחת רוויית השנאה לדת, פגע ופוגע בכוח המשיכה של החילוניות כאתגר, כיעד, כחלופה לדת.
גם מי שכתבו ופרסמו מאמר הספדים מלאי שבחים מאורי זוהר כחוזר בתשובה היו שהגזימו בהתפעלותם מאורח חייו. חזרה בתשובה היא החלטה אישית, מהלך וצעד אינטימיים בין היהודי היהודיה והקדוש ברוך הוא. חשיפה תקשורתית, פרסום פרטים על השינויים באורח חייו של חוזר בתשובה, סיפורים על צדקתו – כל זה זר וחריג למושג, למשמעויות להגדרות של חזרה בתשובה כפי שהם מתועדים במקורות.