לא משום שהכוחות בתרגיל לא פעלו או כן פעלו כמתוכנן, אלא משום שיש גורמים נוספים: רוח לחימה, קונצנזוס לאומי, יכולת האויב, תגובת העולם וכשל אישי של רמטכ"ל שנכנע לצבא הסרוג של אלאור אזריה. סוג של חרפה ופגיעה במסגרת הצבאית. השאלה השנייה, כיצד תנוהל המלחמה, היא בעייתית. במקרה שהלחימה לא תתנהל על פי תרחישי התרגיל וצה"ל "ייתקע" כמו במבצעים קודמים, הדילמה תהיה: האם כדי להכריע את המלחמה צה"ל יעבור מתמרון קרקעי בלחימה בחיזבאללה או בחמאס להפצצות תשתיות ואוכלוסייה אזרחית? הפצצות אוכלוסייה הן עניין מתועב למדי, אנושית ומוסרית. מבחינה פוליטית מדובר בברירת מחדל: ניאלץ להרוג על כל חייל שלנו מאות משלהם.
הממשלה בחרה לוותר על מכה מקדימה ולספוג אבידות. התוצאות הצבאיות בשטח במלחמת יום כיפור היו ניצחון מזהיר, אך בפועל זה היה הכישלון הכבד ביותר במלחמות ישראל. אומנם העתקנו את המלחמה לשטח האויב בתמרון קרקעי והגענו 70 ק"מ מטווח תותחים מדמשק ו־110 ק"מ מקהיר. אלא שאפקט חללים ושבויים שלא "תורגל" במספרים האלה הפך ניצחון צבאי לתבוסה לאומית.
התרעות פיקוד העורף