למועמדים לראשות הממשלה עתיד להימצא תחליף, אך זה לא מה שישראל זקוקה לו

לפני כשנה הציג סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל אלפבית, חברת האם של גוגל, את "למדא", מכונת השיחה החדשה שפיתחו המהנדסים שלו. מההדגמה עלה כי התוכנה החדשה, סוג של בינה מלאכותית, מסוגלת לנהל שיחה מעמיקה. הציבור הרחב לא שמע הרבה על למדא מאז. אבל אחד המדענים של גוגל, בלייק למוין, קיים סדרת שיחות ארוכה עם למדא, והגיע למסקנה כי לתוכנה הזאת יש מודעות, והיא מסוגלת לחוות רגשות. הוא השתכנע כי למדא כבר איננה רק מכונה.

הוא רואה בה חברה אישית. ובניגוד למדיניות הסודיות המפורסמת של גוגל הוא פרסם לפני כשלושה שבועות ב"וושינגטון פוסט" כתבה ארוכה שהכילה את תמלילי השיחות שלו עם למדא. המאמר תורגם לעברית בידי אורית כהנא והתפרסם במוסף "הארץ" לפני שבוע.

למדא היא "מודל שפה". לגוגל יכול להיות עניין מסחרי רב במכונות היודעות לדבר. מכונה כזו תוכל למשל להחליף רבבות מוקדנים בכל העולם המספקים שירות לקוחות לבעלי מכונות כביסה שהתקלקלו או צופים בשירותי סטרימינג שנתקעו. בכל שפה, בהיגוי מדויק, ותוך הישענות על כל מאגרי הידע הטכני המוזנים אליה. הבינה המלאכותית תדע לאתר את התקלה, להדריך כיצד לפתור אותה או להזמין טכנאי, בלי שהלקוח העצבני שסרט המתח נתקע לו ממש לפני הסוף יצטרך לפענח מה אומר לו המוקדן ההודי.

יש כמובן שימושים רבים חשובים הרבה יותר למודל שפה המבוסס על בינה מלאכותית. וכשהבינה הזאת נשענת וניזונה ממאגרי המידע האינסופיים של גוגל, יש לה יכולות אדירות. יש מזהירים כי באמצעות כלים כאלו ענקיות הטכנולוגיה יוכלו לנהל את העולם, אפילו יותר ממה שהן עושות זאת היום.

יש רבים המאמינים כי מותר האדם מן הבהמה הוא הנשמה. הנפש. היסוד האלוהי באדם. מי שאינם מאמינים אומרים כי במוח האנושי יש 85־100 מיליארד נוירונים, תאי עצב, וכל אחד מהם מסוגל להיות קשור לרבבות תאי עצב אחרים. "מחשב־העל" הזה, התאים המוטוריים, תאי התחושה ותאי הזיכרון שבו, והקשרים ביניהם - הם היוצרים את "האני".

את המודעות העצמית, הרגשות, כמו את המחשבות המופשטות ביותר או הפקודות המעשיות ביותר. אך אם האדם אינו אלא סך כל תאי העצב והקשרים ביניהם הנמצאים במוחו - מדוע ש"מכונה", בינה מלאכותית המבוססת על מספר דומה של "נוירונים" וקשרים ביניהם, לא תוכל לפתח תכונות דומות? בלייק למוין, המדען ששוחח עם למדא, שהוא גם איש דת ונוצרי מאמין, אומר: "מי אני שאחליט איפה אלוהים יכול למקם נפש ואיפה לא?".

אבל גם כל מה שלמד נתניהו ב־MIT ובהרווארד, וכל מה שלמד בנט באוניברסיטה העברית, וגם כל הספרים שקרא לפיד - אינם שקולים כלל מול מאגרי המידע העצומים שבהם יכול גוגל להזין את תוכנות הבינה המלאכותית שלו. כל העסקנים הפוליטיים המספרים לנו כי הם "חשים את השטח", מתגמדים מול יכולות הערכת הלכי הרוח בציבור המשתקפים ממיליוני מסרים ברשתות החברתיות ולא רק מסקרי דעת קהל לקראת בחירות.

אנו בתקופת בחירות. המועמדים השונים מציעים לנו את תכונותיהם, ניסיונם והישגיהם. דומה שלכל אלו עתיד בקרוב להימצא תחליף ראוי בדמות בינה מלאכותית. זו תהיה לכאורה חסינה מפני טעויות קשות בכל תחומי החיים. אם המנהיג מתגדר רק בהיותו מנהיג פרגמטי, מנהל־על, המגיע להחלטות מיטביות על סמך הנתונים שבידיו - הוא יוכל להיות מוחלף במוקדם או במאוחר בבינה מלאכותית. אפילו בכזו המביאה בחשבון החלטות לא רציונליות של האויב.

אבל הבדל אחד עדיין קיים בין מנהיג ובוט מתוחכם. בינה מלאכותית תשאף להגיע לתוצאה מיטבית בתנאים נתונים. מנהיג אמיתי גם אמור להיות מי שיש לו יעד אידיאולוגי. בדיוק אותו רכיב־ההטיה שמבקשת הבינה המלאכותית לנטרל.

כשמנהיגי ישראל בעת הזאת חלולים וחפים מאידיאולוגיה, הם יכולים להיות קברניטים מוכשרים שימנעו התרסקות ספינת ישראל אל סלעים ואל קרחונים. הם מסוגלים לנווט בים סוער אך אינני מזהה שום נמל בית, יעד לאומי, חזון, שאליו הם מפליגים. מנהיגים כאלה הם, בהכרח, דומים מאוד זה לזה.

הם מנהיגי אמצע הנבדלים זה מזה בסגנון דיבור, עולם דימויים, וצעדים טקטיים הנגזרים מהשותפים שרכשו באותה עת. אבל אין ביניהם הבדלים אמיתיים בסוגיות דת ומדינה, יחסי החוץ, הביטחון, הגבולות והכלכלה. נתניהו אינו איש ארץ ישראל השלמה, מעולם לא היה כזה, ולפיד לא מייחל להקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. בהיעדר יעדים אידיאולוגיים - למדא תוכל להיות ראש ממשלה בישראל. ואם לא למדא - אולי איזו "אפסילון" תוכל להחליפם בהצלחה בעתיד.

יש להניח כי אילו הייתה בימי הרצל תוכנה המבוססת על בינה מלאכותית היא הייתה פוסלת את הציונות כרעיון לא ריאלי שאינו ניתן למימוש. ישראל זקוקה להנהגה אידיאולוגית־ציונית. לא רק להנהגה השואפת לשפר מצב קיים במינימום טעויות - אלא הנהגה שיש לה חזון לאומי גם אם איזו בינה מלאכותית תקבע שאינו ריאלי.