החתן והכלה עמדו חגיגיים וסביבם בני המשפחות בעיניים נוצצות. ברווח שבין ברכת "יוצר האדם" ל"שוש תשיש ותגל" הציצה בין כתפי הורי הכלה דמות ממושקפת של איש צעיר שצעק במבט שובב: "קוקו". "ששש!" היסתה אותו האישה שלידו, "עכשיו הטקס!". "זה קורה לו לפעמים", התנצלה, משכה בידו והובילה אותו אל כיסא בגן האירועים. קודם הוא נראה נזוף, אחר כך המבט שלו היה ריק. בתור לבופה מישהו מהאורחים לחש: מסכן, כזה צעיר, אולי 40, חולה אלצהיימר. מה נהיה ממנו.