מה מביא בעלת תפקיד שאמורה לגלות לויאליות, לחשוף זמן קצר לאחר התפטרותה סודות מהחדר הסגור, ולהפר אמון בסיסי שניתן בה? אם מאיר הגיעה למסקנה שבנט והסובבים אותו התנהלו שלא על פי טעמה או ציפיותיה או שנהגו בדרך שלדעתה אינה ממלכתית מדוע לא התפטרה מיד, אלא המתינה עד סמוך לסיום כהונתו של ראש הממשלה?
ושאלה אחרת שמתבקשת: למה אצה לה הדרך? מדוע בחרה להעניק ראיון שפורסם בשבוע שבו עזב בנט את לשכת ראש הממשלה? שר הרווחה מאיר כהן תקף את מאיר אחרי שהשמיעה טענה, שלפיה ראש מפלגתו יאיר לפיד הגיע ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס עם צ'ק פתוח, כדי לשמור על קיומה של הממשלה. השר כהן לא חסך ביקורת ממאיר, ואמר ש"אין יותר גרוע מלעזוב כיסא חם, שבו היית נאמן ותמכת – ואז לצאת משם למחרת ולזרוק בוץ". השר כהן צודק. נאמנות, לויאליות וממלכתיות הן היסודות שעליהם נסמכת משרת אמון.
אני, שלא אמור להיות ממלכתי, חושב שמה שעשתה מאיר הוא במפורש בגידה בלתי נסלחת באמון שניתן בה. אלא שלשמרית מאיר יש כנראה אמות מידה משלה למושג נאמנות. היא לא מסתפקת רק בפרסום סודות מהחדר הסגור, ובוחרת גם להשפיל את ראש הממשלה היוצא. היא מספרת בהתנשאות בראיון גם על נימוסי השולחן של ראש הממשלה לשעבר: "הוא מחזיק כוס יין כאילו זה טרופית.
מאה פעמים לפני פגישה, אם זה מרקל או ארוחות ערב רשמיות, אני צריכה ללמד אותו את הפרוטוקול לארוחה, ואיך אוכלים, ואיך שמים את הדג". ייתכן שמאיר לימדה את בנט גם איך אוחזים בסכין ובמזלג, ורק בנדיבות לבה חסכה מאיתנו את התיאור הנוגע ללב. מי שמכהנת בתפקיד שההתנהלות הבסיסית בו חייבת להיות מושתתת על אמון, דיסקרטיות וסודיות, ורצה לספר לחבר'ה, יכולה להיות עיתונאית, אבל לא יועצת מדינית.
מהמעט שהצלחתי להבין, היו לקרא פניות גם ממנהיגי עולם. אני יכול לדמיין את נשיא המעצמה הגדולה בעולם ג'ו ביידן מתקשר לקרא, וקובע איתו פגישה בלובי של מלון המלך דוד, מבלי שנדע על כך. אני משוכנע שגם הנשיא ולדימיר פוטין לא יושב בשקט. אם שכחתם את הקשר הרוסי של קרא אז לפני שנתיים, בעיצומה של מגיפת הקורונה, הוא פרסם פוסט בדף הפייסבוק שלו על הפיתוח העולמי שנחשף לראשונה בצילומים מרוסיה, שהיה אמור להביא למהפכה רפואית של ממש.
ההמצאה, פרי יצירתו של מדען רוסי אלמוני, שכנראה רק איוב קרא שמע עליו, היא של מכשיר לטיהור מים. ייחודו של המכשיר בכך שהוא אמור למגר את בעיית הקורונה בעולם, כפי שהבטיח לנו קרא בעצמו. אם גם לכם היו ספקות מומלץ שתמשיכו להיות ספקנים משום שהמכשיר נמצא עדיין בשלבי פיתוח.
זה לא סוד שוועדות איתור בשירות המדינה הן בדיחה בחסות החוק. שר הביטחון בני גנץ החליט למנות לא פחות מאשר ועדה מייעצת, שתאתר את המפקד הבא של תחנת השידור הצבאית. כדי להרשים את הציבור מינה שר הביטחון לא פחות משלושה אלופים, שניים מהם במילואים, וצירף את ראש אכ"א הנוכחי ומשפטנית כדי שיבחרו לתפקיד "את המועמד המתאים ביותר", כפי שנכתב בהודעת משרד הביטחון. מתאים למי? לגנץ? אם זאת לא בדיחה אז שר הביטחון איבד מזמן את הבושה.
לממשלה הנוכחית, שחרתה על דגלה להיאבק במה שהיא כינתה יותר מפעם אחת "השחיתות של הממשלה הקודמת", יש שיטות משלה. אם חשבנו שמשרד הביטחון הוא שמורת הטבע היחידה שעוד נותרה בשירות המדינה, אז הסיפור הזה מוכיח שטעינו ובגדול. לצורך איתור המועמדים פורסמו שלוש מודעות. בשלושתן נדרש תואר אקדמי שמוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. אבל לאחר פרסום המודעה השלישית פרסמה הוועדה הבוחרת הבהרה לתנאי הסף, שלא במודעה, שמתייחסת לעניין הדרישה לתואר אקדמי, והוסיפה שיתקבל גם תואר אקדמי מחו"ל.
התיקון הזה הוכנס כי לאלטשטיין אין תואר אקדמי שהוצא בארץ, אבל יש לה תואר אקדמי מאוניברסיטת פיירלי דיקינסון בארה"ב, והתיקון החדש יאפשר לה לזכות בתפקיד. במשרד הביטחון טוענים כי כך נהוג גם בשירות המדינה. אלטשטיין לא שירתה בצבא, אבל למרות זאת היא מפקדת על יחידה צבאית. התיקון שהוכנס בתנאי הסף, בנוסף להתעלמות מאי־שירותה של אלטשטיין בצה"ל, הם ההוכחה שגם קודש הקודשים שלנו, משרד הביטחון, לא נקי מקומבינות עלובות.