לציבור הדתי, החרדי והחסידי בישראל אין היום דמות של מנהיג רוחני

תקופת הימים הנוראים מחייבת חשבון נפש, פיוס. בדיוק המחויבויות הנרמסות כעת בפומבי בתקופת בחירות, בהיקף שלא זכור זה שנים רבות. החלטת ראשי שני הפלגים, הליטאי והחסידי, לרוץ במשותף, חשפה את עומק השסע

שלמה שמיר צילום: ללא
חרדים בכותל
חרדים בכותל | צילום: אבשלום ששוני

הדבר הנורא מבחינת הציבור הוא שנראה שביטויי ההסתה ושנאת האחים שבאים לידי ביטוי במערכת הבחירות הנוכחית – הם בהיקף שלא זכור זה שנים רבות. רמיסת הערכים הייחודיים של יום הדין והסליחה מתחוללת גם בתוך הציבור הדתי, בקרב נציגיו, עסקניו, באי כוחו. בקרב הבכירים בצמרת המפלגות הדתיות והחרדיות אין שום סימן שבכלל אכפת להם שהם מלעיגים את המשמעויות של תקופת הימים הנוראים או רומסים את החובות שיש ליהודי המאמין בימי הסליחות, לקראת ראש השנה ויום הכיפורים.

הדיווחים באמצעי התקשורת על החלטת ראשי שני הפלגים, הליטאי והחסידי, במפלגת יהדות התורה לרוץ במשותף בבחירות - חשפו את עומק השסע בין ראשי ועסקני המפלגה החרדית. קרבתם של הימים הנוראים לא הורגשה, לא השפיעה בכלל. נו, אז מה? מה זה נוגע לנו? העיקר שגברנו על היריבים שלנו והשגנו מקום טוב ברשימה לכנסת.

מה שבולט במציאות של הציבור הדתי, החרדי והחסידי בישראל הוא שאין היום לציבור הזה דמות של מנהיג רוחני, מקובלת ומקרינה השראה. לחסידים יש אדמו”רים סמכותיים שמנהיגים חצרות חסידיות, שמונות עשרות אלפי חסידים. אך בשנים האחרונות האדמו”רים מתרכזים אך ורק בטיפוח חצרותיהם. אין להם עניין במה שקורה בתחום הפוליטי־מפלגתי.

אחרי פטירתו של הגאון הצדיק רבי חיים קנייבסקי זצ”ל, הציבור הליטאי התייתם ונשאר בלי דמות רוחנית מוכרת ונערצת. אצל צדיק כרבי חיים קנייבסקי, ימים נוראים היו נוראים באמת ובאופן מוחשי. אצל ממשיכיו, נראה שהימים הנוראים הם תאריך בלוח. לא יותר מזה.

תגיות:
חגי תשרי
/
בחירות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף