1. השבוע הזכירו לי שתוכנית הרדיו שלי, "זהבי עצבני", עלתה לאוויר בספטמבר 1997, לפני 25 שנים.
התוכנית, שזיכתה אותי בכמה פרסי תקשורת יוקרתיים ובפרסים חברתיים על פעילות למען החברה, עלתה לי בבריאות. ב־25 השנים האלו יצאתי להפגנות רחוב עם הנכים, האתיופים, העובדים הסוציאליים, הרופאים, המתמחים ומי לא.
בתקופה הארוכה הזו הגיעו אליי אלפי פניות של דפוקים, מקופחים, אומללים, חולים. ניסיתי לעזור לכולם, עד שלאט־לאט תש כוחי. קיבלתי אלפי מכתבים, פקסים ופניות לטלפון הפרטי שלי. לא היה לי יום, לא היה לי לילה.
שבַתי רעב במשך 11 יום בגן הוורדים בירושלים עם חולי סרטן המעי הגס, וזכינו להישגים בתקציב סל הבריאות. צחוק הגורל, מיד אחרי שביתת הרעב התברר שיש לי סרטן.
אני יכול לכתוב ספר על 25 שנות הרדיו, שבמהלכן היו עליות ומורדות, אבל לאורך כל הדרך לא מכרתי את עצמי לאף אחד מאלו שניסו לקנות אותי - ועל כך אני גאה. אם הייתי נדרש, הייתי יכול למלא את היכל התרבות ואולי את האמפי בקיסריה באנשים שעזרתי להם, והכל באמצעות הכוח של הרדיו וקצת בגלל הפחד של גורמי ממשל ומינהל שאפתח עליהם ג'ורה.
למען הגילוי הנאות, אציין שלא מעט פעמים פנו אליי כדי שאצטרף לגופים פוליטיים שרצו לבחירות. אותם גופים עשו לפני הפנייה אליי סקרים, והתברר בהם שיש לי כנראה כוח אלקטורלי. דחיתי את כל הפונים בנימוק שהפוליטיקה כמוה כג'ורה - ברגע שאתה נכנס אליה, אתה חייב להסריח, ואני שונא סירחון.
בשנים האחרונות לא מעט אנשי תקשורת הפכו לזונות פוליטיות, בגלוי או בסמוי, והם מזכירים את שירו הנפלא של אריק איינשטיין: "פרנצ'סקה פוליטיקה, את זונה לא קטנה, פותחת רגליים ללא הבחנה".
הכוח שיש לתוכנית "זהבי עצבני" התברר לי ביתר שאת לפני כמה שבועות, אחרי שאמירה שלי בעניין ערוץ 14 גרמה להשעייתי הזמנית מהרדיו. ראש הממשלה לשעבר (ולדעתי ולצערי גם ראש הממשלה העתידי) בנימין נתניהו, צילם סרטון מיוחד שבו הוא תקף אותי ואיחל לי שהשעייתי תהיה לצמיתות. ימים אחרי שהסרטון פורסם באמצעי התקשורת, הגיעה אליי פנייה מאותו נתניהו באמצעות צד שלישי, שביקש אישור שלי לפרסם בספרו העומד לצאת לאור בימים הקרובים תמונה שהופיעה במדור, שבה הוא נראה בחברת ראש הממשלה יצחק רבין הי"ד (ראו משמאל).
הפונה, חבר ותיק, בכיר במוסד לשעבר, חטף ממני צעקות אף על פי שבסך הכל הוא התבקש לתווך ואף הציע תשלום עבור התמונה. הבהרתי לו שלפני כמה דקות המבקש לכלך עליי והביע תקווה שהשעייתי תהיה לצמיתות, והנה, כשהוא צריך משהו אין לו בושה לפנות אליי. אוי ביבי ביבי, כמה שאתה אגואיסט.
חזרתי להביט בתמונה המדוברת, והיה נדמה לי שאני מבין למה נתניהו רצה דווקא את התמונה הזו לספרו. ביבי נראה בתמונה גבר צעיר ונאה, ורבין נראה בתמונה עם כוסית וויסקי ביד אחת וסיגריה ביד השנייה, והמבט שלו קצת מסטול. אז ביבי, תמונה לא קיבלת, השעיה שלי לצמיתות לא קיבלת, ולא נותר לי אלא לאחל לך שתורשע במשפט ותשב בכלא, אבל לא לצמיתות. אני מסתפק בחודש אחד.
2. בימים האחרונים מתרוצצת מאולפן לאולפן, מראיון לראיון, כוכבת תקשורת חדשה, מהפכנית דה לה שמאטע בשם הדר מוכתר, שעומדת בראש מפלגה שלה שהיא קוראת "צעירים בוערים".
הגברת הצעירה מדברת במהירות של מטוס F16 ולא ניתן להבין מדבריה מה היא רוצה ומה היא מציעה. מבין השורות הבנתי שהיא רוצה דירות לצעירים, היא רוצה להוריד את יוקר המחיה ועוד ססמאות שמאחוריהן אין תוכנית כלשהי המתארת כיצד אפשר לעשות זאת. הגברת מוכתר הפגינה יום וחצי ברוטשילד, ולקריאתה שהמונים יצטרפו אליה, נענו שניים וחצי צעירים משועממים.
תוכניות הרדיו והטלוויזיה ששו לארח אותה, כי היא מלאה רעש וצלצולים. בתוכנית האחרונה של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ', הם אירחו אותה והיא התחילה בשטף הדברים הקבוע שלה, עד שקשה היה להבין מה היא אומרת. ואז הפתיעו אותה עם מי שהיה לדבריו סגנה, שקטל אותה בשתי דקות וגרם לה להיראות כאילו ציוו עליה "דום שתיקה". או אז היא החלה לבכות ולמלמל דברים לא ברורים וברחה מהאולפן. לא מנהיגה ולא נעליים.
נזכרתי שלפני 51 שנים היו באמת צעירים בוערים ומבעירים - צ'ארלי ביטון וסעדיה מרציאנו. הם זעקו בנושאי דיור, חינוך ועבודה לצעירי השכונות, הם היו מנהיגים בלי יחסי ציבור, מנהיגים שנולדו בשכונות העוני.
תוכניותיהם לשינוי סחפו אחריהם המונים בכל רחבי הארץ, והצליחו להשיג לא מעט הישגים, אף על פי שראש הממשלה גולדה מאיר אמרה עליהם - במבטא אנגלו־סקסי כבד - "הם לא נחמדים". הדר מוכתר, אולי את נחמדה אבל את לא מהפכנית.
3. בתקופה האחרונה מציפים את אמצעי התקשורת ומופעי הבידור שירי לקק עם מילים רדודות ומנגינה מונוטונית משעממת. המבקרים מגדירים אותם שירי חתונות. פה ושם יוצא לאור שיר חדש עם אמירה, אבל השירים האלו כמעט לא מושמעים, כי הם לא באים טוב לטעמם של ההמונים.
השבוע היה לי הכבוד להשמיע ברדיו בהשמעת בכורה שיר של חברי להקת שב"ק ס'. הנה השיר בפינה לשיפוטכם, שם השיר: "כולם עושים את זה".
תגנוב, תחמוד, שקר, תבגוד, תבעט, תשדוד...
תגנוב, תחמוד, שקר, תבגוד, תבעט, תשדוד...
השיר הזה כנראה לא יהיה ברשימת עשרת הגדולים של מצעד גללי צה"ל.
התרעות פיקוד העורף