ביום שישי, אחרי מאמץ ניכר, הצליחה כיפוש לשכנע את גיאצ'ו לצאת למחנה של הצופים בהר אשבל. אני הייתי סקפטי בעניין השינה בשטח, אבל במחנה הקודם הוא דווקא סיים סופ"ש עם לינה בשטח. אבל אינטואיטיבית הייתי סקפטי. כיפוש ממש לא.
ההכנות ליציאה לשטח כללו כמובן מסע קניות, ניילון של כל האביזרים בטרולי, בישול ואפייה לצדיק כאילו הוא נוסע לשהייה של שלושה שבועות בשמורת הטבע סרנגטי שבאפריקה וחושש לאכול בשר של עז, וכמובן הכנה פסיכולוגית של האמא לבנה הצדיק: "אתה תיהנה מאוד", "אבא ואני מאוד גאים בך, אנחנו בטוחים שיהיה לך טוב, אם תתגעגע, אז תתקשר", "זה חשוב שתכיר את הארץ. בכל טיול כזה לומדים המון". הילד אפילו לא הרים את מבטו ממסך הלפטופ והיה שקוע בכל המשחקים שמטמטמים את המוח.