מכתב גלוי לשר האוצר: כך יש לנהוג בכלכלת ישראל

בשבוע האחרון עלו תהיות רבות באשר למקורות התקציביים למימוש ההסכמים הקואליציוניים בממשלת הימין החדשה, ימין על מלא. כרגע נדרשים תקציבים חדשים גלויים, ובהמשך יהיו עוד ועוד דרישות, כל אחד לפי יכולתו להעביר דליים של כסף ותקציבים לבוחריו, לקבוצות שהוא מייצג, ולאו דווקא לטובת המשק.

אין פה שינוי לעומת קואליציות קודמות שבהן הועברו תקציבים בכסף או שווה כסף למקורבים לשלטון, כגון אדמות כפי שדרשה מפלגת העבודה בהסכם הקואליציוני של הממשלה היוצאת, זכויות בנייה ורווח בצדה במיליוני שקלים בדמות חיזוק מבנים נגד רעש אדמה או תפקידים יוקרתיים המכניסים שכר ותנאים נלווים בדמות משרות לגיטימיות, שנבחרו על ידי ועדות הומוגניות (בד"כ) מטעם השלטון ודאגו לשכבות המקורבות לו. אך טבעי כי שר האוצר החדש יפנה תקציבים מטיבים לבוחריו וגם למימוש סדר היום של מפלגות הקואליציה.

הנגיף שניגף

דע לך, שר האוצר החדש, כי יש אפשרות לעשות זאת בלי לפרוץ את מסגרות הגירעון התקציבי. כרגע דווקא יש עודף תקציבי. כן אפשר לשמור על מסגרת תקציבית ביד קפוצה כדי לשמור תקציבים ליום סגריר, אך נזכיר לך כי בשל התנהגותן האחראית של הממשלות מאז שנות ה־90 של המאה שעברה, ובעיקר ב־20 השנים האחרונות מאז 2004, הממשלה יכלה ואף ביצעה הזרמה תקציבית אדירה של כ־180 מיליארד שקל כדי למנוע את קריסת המערכות המשקיות, התעסוקתיות והבריאות בזמן נגיף הקורונה. זאת משום שרק משק חזק, כפי שיש לישראל, יכול בעבר ויכול גם עכשיו לבצע פעולה כה רחבה ומקיפה להצלת הכלכלה והחברה הישראלית ביום סגריר.

בראש ובראשונה נציין שבניגוד לדעה הרווחת בקרב הציבור שיעור המס מהתוצר בישראל הוא בין הנמוכים בעולם: בשנת 2020 הוא עמד על 29.7% לעומת 33.5% במדינות ה־OECD, הוא הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, שישראל מתייחסת אליו כנקודת ייחוס. ב־12 החודשים האחרונים שיעור הכנסות הממשלה, בעיקר ממסים וממקורות נוספים, כמובן לא גיוס הון, ירד ל־27.2% מהתוצר לעומת כ־33.7% בסוף הרבע הראשון אשתקד.

נטל המס בישראל, שהיה בין השנים 2000־2007 כ־33%־34% יחסית לתוצר, ירד בחדות בשנת 2008 בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ל־30%־34% (זאת בנטרול שנת 2017 שבה האוצר עודד נישומים לשלם דיווידנד בהנחת מס נלווית), לפי נתוני האוצר. יותר ממחצית הירידה בנטל המס מוסברת בהפחתות מסים יזומות בין 2003־2009, כאשר בשנתיים הראשונות מתקופה זו כיהן בנימין נתניהו כשר האוצר, בקרוב שוב ראש הממשלה. בנימין נתניהו היה אז שר האוצר בממשלת אריאל שרון, שבה הנהיג מדיניות ניאו־ליברלית של שוק חופשי תוך כדי קיצוץ ברווחה, בעיקר בקצבאות ילדים, במקביל להפרטה גוברת ולהפחתת מסים.

המסקנה היא כי אפשר להעלות מסים בשיעור קל במטרה להגיע קרוב יותר לשיעור המס במדינות ה־OECD כדי לממן את הוצאותיה של הממשלה החדשה, כולל רווחתו של מי שייפלט ממעגל העבודה בזמן ההאטה הכלכלית שמתקרבת.

דע לך, שר האוצר החדש, כי במקביל כדי להקל על השכבות החלשות אפשר להפחית את שיעור המע"מ בשתי פעימות של 1% לכל פעימה, היות שהמע"מ רגרסיבי והוא פוגע יותר בחלשים שמוציאים יותר מהעשירים מכלל הכנסותיהם המחויבות במע"מ. כך בפועל המע"מ מוטל יחסית בשיעור רחב ומניפתי יותר על הקבוצות החלשות לעומת החזקות שהמע"מ על כלל הכנסותיהן נמוך, כי אינן מוציאות שיעור גבוה מההכנסה על צריכה שוטפת בתוך ישראל.

למסות את העשירים

מימון הפחתות המסים יכול לבוא ממיסוי החזקים בנקודות המפגש הבאות מול שלטונות המס שעליהן אתה, שר האוצר, אחראי: הטלת מס רכוש על כל נכסי הנדל"ן, כפי שהיה נהוג בישראל עד שנת 1980 וכפי שנהוג בכל העולם. תתעלה על עצמך אם אתה בעצמך בעל רכוש רב, כי טובת הכלל מחייבת.

מס רכוש הוא מס על צבר הנכסים שיש לציבור, בניגוד למס רכישה בעת רכישת נכס נדל"ן ומס שבח בנוסחה נתונה, המוטל על הרווח הריאלי הגלום בין עלות רכישת דירה ומחיר מכירתה. דע לך שאין סיבה להקשות דווקא על רוכשי דירות צעירים ועל משפרי דיור לעומת אלה שכבר נהנים מנכסי נדל"ן שמחיריהם נסקו מאז 2008.

נזכיר לך, שר האוצר החדש, כי החזר המשכנתה עלה בשיעור ניכר, האינפלציה גברה והשכר הריאלי החל להצטמק. המשמעות היא שקשה מאוד למשפחות צעירות להתקיים, אפילו אם יש להן שתי משכורות. נניח שמשכורת אחת היא בסך 9,240 שקל לחודש, כשהמס השולי עליה 14%, ונניח שהשכר של בת או בן הזוג 14,840 שקל לחודש, כשעליה המס השולי הוא כבר 20% - בעוד אלה נאנקות תחת הנטל החודשי, בעלי ההכנסות הגבוהות ובעלי הממון חיים היטב, מפני שמדינת ישראל היא עם נטייה מובהקת לעזור לעשירים. העלות השנתית לאוצר בגין הפטור להשכרת דירה, שבגינה המדינה אינה גובה מסים, עלולה להגיע השנה ל־3 מיליארד שקל. כלומר ממסים זוגות צעירים על הכנסה מעבודה ומסבסדים את בעלי ההון, שמשכירים את הדירות - היש אבסורד גדול מזה, שר האוצר?

עוד מנפלאות ישראל: ויתור חלקי על מס הכנסה בעלות שנתית של 2.1 מיליארד שקל מההכנסה מהימורים. כלומר שכירים שבקושי מתקיימים ישלמו מס מלא, בעוד מהמרים פטורים חלקית - זה זועק לשמיים! עוד שיטה ישראלית שצריכה לעבור מהעולם ואין לה שום הצדקה היא הפטור ממס הכנסה על הפקדה של המעביד ועל הרווחים של קרן ההשתלמות בעלות של כ־7 מיליארד שקל לשנה. מי נהנה מכך? בעיקר בעלי שכר הגבוה כפליים ויותר מהשכר הממוצע במשק, שהוא 12,258 שקל. ההפרשה מתאפשרת למי ששכרו השנה עד 26,378 שקל לחודש. הוא יכול ליהנות מפטור בגין הפקדות המעביד בהיקף של 7.5% משכרו, וכן יהיו רווחי קרן ההשתלמות פטורים ממס הכנסה.

שר האוצר החדש, דע לך שהפטור של קרן ההשתלמות הוא פרה קדושה: אם יהיה לך עימות עם ההסתדרות, לבטח תוכל לעשות שימוש בנקודה זו של ביטול הפטור המגוחך ממסים שאין לו שום הצדקה, פרט לעזרה לחזקים הנהנים מקרן השתלמות ולא מחויבים לשלם מסים מלאים על פי מדרגות מס הכנסה.

---

ללמוד מליברמן

שר האוצר החדש, אל תאמר שקשה לשנות סדרי עולם, לך אל שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן - למד דרכיו והשכל. באוקטובר השנה ליברמן ביצע את הבלתי ייאמן - הוא ביטל את הנפקת האג"ח המיועדות לפנסיה שהבטיחו תשואה שנתית מטורפת לחובת קופת המדינה של 4.86% לכ־30% מנכסי קרן הפנסיה. נכון שיש הבטחה שלטונית כי אם קרן הפנסיה לא תגיע לתשואה מובטחת של 5.15% ל־30% מהקרן, האוצר יפצה, אבל עם השנים האוצר ימצא דרכים להפחית את עלות התקציב של סבסוד הפנסיה, שמטבע הדברים ברובה הולכת לבעלי שכר גבוה.

שים לב, שר האוצר החדש, כי בשנת 2020 האוצר שילם סכום מטורף של 7.5 מיליארד שקל עלויות עודפות לסבסוד הפנסיה, לא חבל? כיום האג"ח המיועדות הן 22% מסך החוב של ממשלת ישראל והגיעו להצבר של אולי רבע טריליון שקל. ברור, מטבע הדברים, בעלי שכר גבוה נהנו ועדיין נהנים מסבסוד לא צודק מבחינת השוויון לצבירת נכסי פנסיה. צריך לקוות שהבטחות האוצר לפצות קרנות פנסיה שלא הגיעו לשיעור תשואה נתון לא יקוימו בעתיד, מפני שהנהנים מסבסוד גבוה הם החזקים בחברה הישראלית לעומת בעלי השכר הנמוך.

עוד נגלה לך, שר האוצר החדש, כי יש אבסורד בישראל, שעדיין מתנהגת בתחום התיירות כאילו היא מדינה מתפתחת בראשית דרכה ומחפשת בנרות מט"ח, דולרים בשפת העם. כולכם, הנוסעים לחו"ל, משלמים מע"מ במלונות בעולם וגם על שירותי תיירות. ישראל בגחמנותה עדיין אינה מטילה מע"מ על צריכת שירותים של תיירים בישראל, והעלות כ־360 מיליון שקל בשנה. לא היה כדאי בסכום הזה לסבסד מעונות יום ולהכשיר מטפלות ולהעלות את שכרן העלוב, כדי שעוד נשים יוכלו לצאת לעבודה?

עוד מהעולם הישן הקיים עכשיו הוא הפטור שיש לקק"ל ממיסוי רווחיה כחוק. אומנם הושגה פשרה לפני חמש שנים כי הקרן הקיימת לישראל תעביר לאוצר 1.8 מיליארד שקל עבור שנתיים עד שלוש שנים, ובתמורה תבוטל היוזמה לחוק שיחייב את הגוף הארכאי הזה לשלם מסים באופן שוטף וכחוק, כשאר החברות והעסקים במדינת ישראל - למה צריך הסדר? מי מפחד מקק"ל? יש מחוקקים חדשים בירושלים שזה עתה נבחרו והתפקיד שלהם ליישר קו, כך שקק"ל תשלם כמו כל גוף עסקי אחר, בלי הסדרים מיוחדים, תשלום כחוק.

לא צריך לעשות משא ומתן עם קק"ל, כפי שהאוצר אינו עושה משא ומתן עם עסקים אחרים הנדרשים לשלם כחוק. למה אין חקיקה כזאת? אולי מכיוון שהמחוקקים וכל הקרובים לקק"ל דואגים לסידור עבודה עבור מקורביהם במשכורת עתק בלי עשייה של ממש? שר האוצר החדש, אפילו אם יש לך קרובים בקק"ל, תציע להעביר הצעת חוק חד־משמעית לאלץ את קק"ל לשלם מס כחוק. בכסף שייגבה מקק"ל אפשר יהיה לגייס עוד אלפי שוטרים במסגרת המשרד לביטחון הפנים ולהעלות בעשרות אחוזים את שכר השוטרים הקיימים.

השוטרים החדשים והוותיקים ינסו למנוע השתלטות על קרקעות הלאום, פשיעה חקלאית, גביית דמי חסות בישראל, התנהגות פרועה בכבישי הדרום ושריפת יערות שהם כה קרבים ללבה של קק"ל. אפשר בכסף הזה גם לעשות שימוש להכשרה מקצועית, להסבה מקצועית וללימודי ליבה, למי שיחפוץ בכך, כדי שהכנסתו מעבודה תעלה בהמשך בשל עליית יכולותיו המקצועיות או הבנתו הבסיסית במחשב, בהקלדה, בחשבון פשוט ואפילו באנגלית בסיסית. אולי אף יוכל להצטרף למשטרה לאחר לימודי הליבה?

שכר לימוד

אם כבר בהשכלה ובלימודים עסקינן, אולי הגיע הזמן להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות לקרבו לעלות התקציבית של החזקת המוסדות המתוקצבים על ידי האוצר באמצעות זרוע המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (הות"ת)? התקציב השנתי כ־12.5 מיליארד שקל עבור 180,210 סטודנטים, כלומר עלות של כ־69,000 לכל סטודנט. יש מקום לסבסד את הלימודים האוניברסיטאיים, גם מפני ש־10% מהמחקר והפיתוח האזרחי נעשה באוניברסיטאות.

השאלה היא מה היקף הסבסוד, למה שכר הלימוד באוניברסיטאות לתואר ראשון תקוע במשך שנים ארוכות על כ־11,000 שקל בשנה ולתואר שני - קרוב ל־15,000 בשנה? האם לא היה מקום להעלות את שכר הלימוד, לתת הנחות למעוטי יכולת משכבות סוציואקונומיות נמוכות ולאחרים לעזור באמצעות הלוואה של המדינה? האם אין מקום לשכר לימודים דיפרנציאלי?

נגלה לך סוד, אדוני שר האוצר המיועד: לאוניברסיטאות היוקרתיות, המסובסדות על ידי משלם המסים, מתקבלים מטבע הדברים סטודנטים מהעשירונים העליונים, משכבות סוציואקונומיות גבוהות, שקיבלו חינוך והשכלה שמאפשרים להם להתקבל ללימודים הדורשים ניקוד גבוה במבחנים פסיכומטריים. השאר, שאינם מצליחים להגיע לניקוד גבוה, משום שבאו מבתים חלשים יחסית, נאלצים ללמוד ולעבוד בעת ובעונה אחת באין תמיכה מהתא המשפחתי. אלה שלא התקבלו לאוניברסיטאות על חשבון משלם המסים לומדים לעתים במכללות פרטיות, ושם שכר הלימוד גבוה פי ארבעה.

יוצא, אפוא, כי המדינה מסבסדת את האליטות על חשבון התאים המשפחתיים החלשים יותר. לכן השאלה היא אם לא היה עדיף שבוגרים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה יזכו לאותן הטבות ואף יותר, כדי שהסיכוי של החלשים להגיע להישגים יעלו, ובכך יוכלו לצאת לשוק העבודה המתגמל בשכר גבוה. בחיסכון שהמדינה תעשה באמצעות שינוי הסבסוד לחזקים היא יכולה לעשות שימוש בהשקעה בחינוך הקריטי של בני שנה עד שש, שמשפיע על חייהם הבוגרים בהמשך.

כך אפשר לעשות שימוש בכספים שיחסכו להשקעה בלימודי אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים באופן שלא היקף התקציב בבתי הספר התיכוניים יהיה שווה לו, אלא התוצאות יהיו שוות, ואפילו יידרשו סכומים דיפרנציאליים כדי להגיע להישגים בבתי ספר תיכוניים בערים וביישובים פריפריאליים (גיאוגרפית או סוציואקונומית)?

אני חושש שדברים אלה, שר האוצר, ייפלו על אוזן ערלה. לא שיש פה גילויים חדשים, פשוט אין רצון וכוונה לבנות חברה צודקת יותר. יש עוד הרבה אפשרויות בפניך, שר האוצר, אבל בשביל התחלה זה חומר סביר. נכון, הרבה יותר קל להסית פוליטיקאי נגד רעהו ובכך להסיט את הדיון מהעיקר, אבל אם אתה קורא, אדוני שר האוצר המיועד, אולי גם תפנים, שלא לומר תיישם.